שאלות ותשובות רמ"א קט״וResponsa of Rema 115
א׳שלותך יסגא. לאהובי הר"ר דוד ש"ן. בא אלי כתבך. שאלת ממני לפרש לך דעתי בדיבור תוספות אחד במסכת ע"ז (דף מ"ז) בפרק כה"צ המתחיל והוא שסייד וכייד וכו' ובא בכתבך וז"ל לשון ר"י שאומר לאו דוקא נוטל מה שחידש כו' סובל דקאי לפי המסקנא דמסיק דמהו דתימא כיון שסייד וכייד וכו' תתסר כולה קמ"ל אבל לפי הסלקא דעתך לא קאי או סובל דקאי אף אסלקא דעתך. ואי קאי אסלקא דעתך קשה להולמו לפי הסוגיא דהקשה והא דומיא דבית קתני וכו' והעולה לפי עניית דעתי דדברי ר"י קאי אמסקנא ואף שהתוס' קצרו בלשונם ולא כתבו תיבת וכו' לית ביה מחוש וכו' עד והשם הקרה לפני תלמיד אחד מן הספרדים שהביא עמו החיבור שחיבר בנו של מהר"ר יוסף בן לב והראני דיבור זה וכתב שם בודאי דר"י לא קאי לפי מאי דסלקא אדעתין אלא אמסקנא דאי קאי לפי מאי דסלקא אדעתין קשה טובא וקל להבין אלא ודאי אמסקנא קאי וא"כ מאי ראייה מייתי ר"י ז"ל לפירושו במאי דקאמר דא"כ אפילו וכו' הלא לפי המסקנא מאי דקאמר והוא הוי כמו אפי' ובא לאשמועינן מאי דקאמר בגמרא דלא נימא היכא דסייד וכייד בגופה של אבן וכו' וא"כ לעולם אימא לך דאפילו סייד וכייד בגופה של אבן נוטל מה שחידש ותו לא ומאי דקאמר והוא שסייד וכייד בגופה של אבן אתא לאשמועינן דאפילו בגופה של אבן לא תתסר כולה כדקאמרינן בגמרא וגם בפשט הלכה איכא לאקשויי אמאי לא תירץ מ"ד דהיכא דסייד בגופה של אבן צריך לנקוב מעבר לעבר קמ"ל דנוטל מה שחידש ותו לא ואפשר לומר בדוחק דלכך נתכוין ר"י לתרץ זאת הקושיא ולהכי קאמר דלאו דוקא נוטל מה שחידש כלומר דמסתברא ליה למתרץ דהיכא דסייד וכייד בגופה של אבן דנוקב מעבר לעבר ולא סגי בנטילת החידוש לבד ומסתברא ליה לחלק בין היכא דסייד וכייד בגופו של אבן להיכא דלא סייד וכייד דהתם נמי נוטל מה שחידש ולפי זה הפירוש בדברי התוס' הלשון הוא דחוק ומגומגם וצ"ע עכ"ל בחיבורו. הנה עם כל התנצלותו הניח הדבר בצ"ע אין ולאו ורפיא בידו. ועוד קשה לי על דברי ר"י אף דקאי לפי המסקנא אמאי לא קתני ארבע אבנים הם כיון דצריך לנקוב מעבר לעבר ודוחק לומר דכחד ביטול הוא נחשב דוגמת תירוצא דבית דמתרץ וכו' עכ"ל שאלתך וכתיבתך: דע אהובי כי הסכימו החכמים הקדומים כי שינוי הצורות נמשך אחר הרכבת החומרים הנושאים הצורות והחומרים אחר המזג והטבע והטבעים מתחלפים בשינוי האקלימים והאוירים עד שהדעות מתחלפות כרחוק מזרח ממערב כן הרחיק את דעתנו בדבר זה כאשר אני רואה כי לא מחשבותי עם החבירים המקשיבים לקולי אשר ראו דבור זה כמחשבותיכם לא עלה על דעתכם דעתנו. וזה התחלת בשאלתך לומר כי סובל דדברי ר"י קאי לפי המסקנא ולא אסלקא דעתך או קאי אף אסלקא דעתך אבל שיהא קאי אסלקא דעתך ולא אמסקנא זה אינו כלל אצלך ולא כן לבבי יחשוב כמו שיתבאר בעתיד. אך אני אראה לך חולשת פירושך שיהא קאי על המסקנא ואח"כ אבאר דעתי. הנה אומר ישמעו אזניך מה שפיך מדבר בשם חיבור החכם אשר אינני מכיר ומה שהקשה אם קאי על המסקנא והניח הדבר בצ"ע. ועוד הדוחק שאנחנו צריכין לומר שהתוס' התחילו בדיבור והוא שסייד וכייד ורצונם לומר המסקנא שאמר ואף ע"ג דסייד וכייד וזה חילוף גדול לא יסבול אחד מב' פירושים הן מה שכתבת מדעת עצמך שחסר תיבת וכו' או מה שכתבת בשם החיבור הספרדי שנקט והוה ר"ל כמו אע"פ ושניהם אינן שוין בעיני בדבר זה. ועוד אם דברי ר"י קאי לפי המסקנא כאשר כתבת היה לו לרא"ש ולשאר פוסקים להביא דברי ר"י לענין הלכתא ומדלא הביא הרי"ף והרא"ש דבר זה רק המשנה כצורתה ש"מ שאין לחלק לפי המסקנא. ומה שתלית עצמך בחבור החכם הנ"ל חיבורו איני יודע ופלפולו איני מכיר ואם כל חיבורו כך יטול מה שחידש כמו בסייד וכייד. כי מה שהקשה בפשט ההלכה אינו קשה כלל כי לפי המסקנא לא עלה על הדעת שיטול מעבר לעבר אפי' סייד בגופה של אבן וכמו שיתבאר בדברי בהבנת פשט ההלכה. ועוד אני אומר אף לפי דבריו שהיה ס"ד ואלו לא היה ר' אמי היינו מפרשים המשנה כך שיטול מעבר לעבר וכו' (דבלא זה מהיכא ניסק אדעתין חלוק זה דהא המשנה לא קתני אלא ג' אבנים ועל כרחינו סייד וכייד בגופה של אבן הוא בכלל אחד מאלו ג' אבנים הנזכרים במשנה) וא"כ לא השמיענו רבי אמי דבר כי לא באר הוא רק שהמשנה מדברת בסייד וכייד בגופו של אבן וא"כ לעולם עדיין נימא דצריך לנקוב מעבר לעבר ועיקר חידושו של ר' אמי היה חסר מן הספר אבל לפי תירוץ הגמרא אתא ר' אמי לאשמועי' דלא נימא דסייד וכייד בגופה של אבן הוי בכלל חצבה מתחילה לכך ותתסר כולה על כן אתא ר' אמי להודיענו דהוא בכלל נוטל מה שחידש כל זה אני אומר לפי דעתכם. אבל באמת אין כאן קול ולא דברים ור"י לא קאי רק אסלקא דעתין מעיקרא אבל לפי האמת אין לחלק בזה כלל דמי יכריחנו לחלוק זה משא"כ לפום מה דסלקא דעתין דהיינו צריכים לחלק חלוק זה מכח דברי ר"י דא"כ אפי' לא סייד וכייד בגופה של אבן וכו' ומה שכתבת שאם קאי על הסלקא דעתין קשה להולמו לפי הסוגיא דהקשה והא דומיא דבית קתני וכו' והחיבור שהזכרת שכתב שאם קאי על הסלקא דעתין קשה טובא וקל להבין אני בער ולא אדע מה קשה לכם כי סתמתם דבריכם והנני אובין לפניך ואפרש הסוגיא לפי הנראה לי ואולי מתוכן יתורצו קושייתכם אם מעט ואם הרבה. רק אני אקשה לך תחילה בסוגיא זו למה לא הגיד רב אמי דבריו על המשנה ראשונה של בית הן לפי הסלקא דעתין הן לפי המסקנא וכן המקשן שהקשה מי לא עסקינן דשיע והדר שיע למה הקשה קושיא זו מבית ולא הקשה אותה מאבן עצמה מי לא עסקינן דסייד וכייד בלא גופה של אבן. אלא על כרחך שמע פי' הסוגיא ויתיישב הכל וזה כי בסתם בבית לאו בגופיה הוא ובאבן הוא בגופה ועל כן רבי אמי הן לפי המסקנא או הסלקא דעתין אורחא דמלתא נקט וכן המקשן הוצרך להקשות מבית מי לא עסקינן וכו' דבאבן היה אפשר לומר דלא איירי אלא בגופה של אבן הואיל ודרכו בכך ולכן הוצרך להקשות מבית ואבן דומיא דבית קתני כדאיתא בסוגיא ומעכשיו גם דברי ר"י נכונים כפשוטן כי ר' אמי אמר והוא שסייד וכייד בגופה של אבן ופי' ר"י לאו דוקא וכו' ולפי זה ר' אמי פירש המשנה שמה שקאמרה נוטל מה שחידש ר"ל שינקוב מעבר לעבר ולכן קאמר והוא שסייד וכייד בגופה של אבן אבל אם לא סייד וכייד בגופה של אבן אע"ג דנוטל מה שחידש לא מיירי מתניתין בכך כי זה לא נקרא אסור האבן רק איסור הסיוד וכיוד ומתניתין באסור האבן קא מיירי ולכן הקשה המקשן והא דומיא דבית קתני וכו' וסתם בית לא מיירי בעשה דבר בגופו ואפ"ה מתסר הבית ש"מ דנטילת סיוד וכיוד מקרי אסור הבית וה"ה דמקרי אסור האבן ומתניתין מיירי בהכי והיינו דלא כר' אמי ומשני בית נמי איכא ביני אורבני כו', ובהכי מיירי מתניתין דהוי בגופו של בית ומקרי אסור הבית ומקשה מי לא עסקינן כולי והדרא קושיא לדוכתה וחזר מדבריו אלא כי אתמר כו' ומתניתין מיירי בסיוד וכיוד לחוד וזה מקרי איסור הבית אע"ג דאינו נוטל אלא מה שחידש וא"צ לנקוב מעבר לעבר עכ"פ. ותו לא מידי רק שלום. ממני
1
ב׳משה איסרלש מקראקא:
2
