סנהדרין ק׳ בSanhedrin 100b
א׳הֱוֵי אוֹמֵר: מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת. בְּמִדָּה טוֹבָה כְּתִיב: ״וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל״, וּבְמִידַּת פּוּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר: ״וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ״.
1
ב׳בְּמִידַּת פּוּרְעָנוּת כְּתִיב: ״וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכׇל בָּשָׂר״. וַהֲלֹא אָדָם מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בָּאוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה – מִיָּד נִכְוֶה! אֶלָּא, כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לְקַבֵּל פּוּרְעָנוּתָם, כָּךְ נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לְקַבֵּל טוֹבָתָן.
2
ג׳רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים וְכוּ׳. תָּנָא: בְּסִפְרֵי מִינִים. רַב יוֹסֵף אָמַר: בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא נָמֵי אָסוּר לְמִיקְרֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִב [בֵּיהּ]: לָא תִּינְטוֹשׁ גִּילְדָּנָא מֵאוּדְנֵיהּ, דְּלָא לֵיזִיל מַשְׁכֵיהּ לַחֲבָלָא, אֶלָּא צְלִי יָתֵיהּ בְּנוּרָא וְאֵיכוֹל בֵּיהּ תַּרְתֵּין גְּרִיצִים.
3
ד׳אִי מִפְּשָׁטֵיהּ, בְּאוֹרָיְיתָא נָמֵי כְּתִב: ״לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ״. אִי מִדְּרָשָׁא, אוֹרַח אַרְעָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלָא לִיבְעוֹל שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.
4
ה׳וְאֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״בַּת לְאָבִיהָ מַטְמוֹנֶת שָׁוְא, מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה: בְּקַטְנוּתָהּ – שֶׁמָּא תִּתְפַּתֶּה, בְּנַעֲרוּתָהּ – שֶׁמָּא תִּזְנֶה, בָּגְרָה – שֶׁמָּא לֹא תִּינָּשֵׂא, נִישֵּׂאת – שֶׁמָּא לֹא יִהְיוּ לָהּ בָּנִים, הִזְקִינָה – שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה כְּשָׁפִים״. הָא רַבָּנַן נָמֵי אַמְרוּהָ: אִי אֶפְשָׁר לְעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת.
5
ו׳אֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״לָא תַּעֵיל דְּוָיָא בְּלִבָּךְ, דְּגַבְרֵי גִּיבָּרִין קְטַל דְּוָיָא״. הָא שְׁלֹמֹה אַמְרַהּ: ״דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה״. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי – חַד אָמַר: יַשִּׂיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ, וְחַד אָמַר: יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים.
6
ז׳וְאֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא אֶל בֵּיתֶךָ״? וְהָא רַבִּי נָמֵי אַמְרַהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם לֹא יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ״.
7
ח׳אֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״זַלְדְּקַן – קוּרְטְמָן, עַבְדְּקַן – סִכְסָן, דְּנָפַח בְּכָסֵיהּ – לָא צָחֵי, אָמַר ׳בְּמַאי אֵיכוֹל לַחְמָא׳ – לַחְמָא סַב מִינֵּיהּ, מַאן דְּאִית לֵיהּ מַעְבַּרְתָּא בְּדִיקְנֵיהּ – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא יָכְלִי לֵיהּ״.
8
ט׳אָמַר רַב יוֹסֵף: מִילֵּי מְעַלַּיְיתָא דְּאִית בֵּיהּ, דָּרְשִׁינַן לְהוּ. ״אִשָּׁה טוֹבָה – מַתָּנָה טוֹבָה, בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן. אִשָּׁה רָעָה – צָרַעַת לְבַעְלָהּ״. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? ״יְגָרְשֶׁנָּה מִבֵּיתוֹ וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ. אִשָּׁה יָפָה – אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם״.
9
י׳״הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן, פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ. אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר, כִּי בְּתוֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחָתוּ, וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ. רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה. כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת, כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף, כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה. מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵּיתֶךָ. רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ, גַּלֵּה סוֹדְךָ לְאֶחָד מֵאָלֶף. מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ. אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. שֶׁמָּא לְמָחָר אֵינֶנּוּ, וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ״.
10
י״א״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״. בֶּן סִירָא אוֹמֵר: ״אַף לֵילוֹת. בִּשְׁפַל גַּגִּים גַּגּוֹ, וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ. מִמְּטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ, וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לִכְרָמִים״.
11
י״ב[סִימָן: זֵירָא, רָבָא, מְשַׁרְשְׁיָא, חֲנִינָא טוֹבִיָּה, יַנַּאי יָפֶה, יוֹחָנָן מְרַחֵם, יְהוֹשֻׁעַ מְקַצֵּר].
12
י״גאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד, ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה.
13
י״דרָבָא אָמַר אִיפְּכָא, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם״? אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. ״וּבוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם״? אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד.
14
ט״ורַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה. רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה אִסְטְנִיס. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה רַחְמָנִי. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה אַכְזָרִי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה
15