סנהדרין ק״ג אSanhedrin 103a

א׳בִּגְלַל מְנַשֶּׁה, דְּלָא עֲבַד תְּשׁוּבָה.

ב׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הָאוֹמֵר מְנַשֶּׁה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא מְרַפֶּה יְדֵיהֶן שֶׁל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: מְנַשֶּׁה עָשָׂה תְּשׁוּבָה (לִשְׁלֹשִׁים) [שְׁלֹשִׁים] וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, דִּכְתִיב: ״בֵּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמׇלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָים וַיַּעַשׂ (הָרַע) [אֲשֵׁרָה] וְכוּ׳ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל״. כַּמָּה מָלַךְ אַחְאָב? עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין. מְנַשֶּׁה כַּמָּה מָלַךְ? חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ. דַּל מִינַּיְיהוּ עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּין, פָּשׁוּ לְהוּ תְּלָתִין וּתְלָת.

ג׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּשְׁמַע אֵלָיו וַיֵּחָתֶר לוֹ״? ״וַיֵּעָתֶר לוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין מַחְתֶּרֶת בָּרָקִיעַ, כְּדֵי לְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, מִפְּנֵי מִדַּת הַדִּין.

ד׳וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מַאי דִּכְתִיב ״בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ״, וּכְתִיב ״בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה״? וְכִי עַד הָאִידָּנָא לָא הֲווֹ מַלְכֵי?

ה׳אֶלָּא, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְזִיר אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ בִּשְׁבִיל יְהוֹיָקִים. נִסְתַּכֵּל בְּדוֹרוֹ, וְנִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ.

ו׳בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְזִיר אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ בִּשְׁבִיל דּוֹרוֹ שֶׁל צִדְקִיָּה. נִסְתַּכֵּל בְּצִדְקִיָּה וְנִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ. בְּצִדְקִיָּה נָמֵי כְּתִיב: ״וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה׳״. שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְלֹא מִיחָה.

ז׳וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מַאי דִּכְתִיב ״אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת״? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּעַסְתִּי עַל אָחָז וּנְתַתִּיו בְּיַד מַלְכֵי דַמֶּשֶׂק, זִיבַּח וְקִיטֵּר [לֵאלֹהֵיהֶם], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּזְבַּח לֵאלֹהֵי דַרְמֶשֶׂק הַמַּכִּים בּוֹ וַיֹּאמֶר [כִּי] אֱלֹהֵי מַלְכֵי אֲרָם הֵם מַעְזְרִים אוֹתָם לָהֶם אֲזַבֵּחַ וְיַעְזְרוּנִי וְהֵם הָיוּ [לוֹ] לְהַכְשִׁילוֹ וּלְכׇל יִשְׂרָאֵל״.

ח׳שָׂחַקְתִּי עִם אֲמַצְיָה וְנָתַתִּי מַלְכֵי אֱדוֹם בְּיָדוֹ. הֵבִיא אֱלֹהֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי אַחֲרֵי בוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֲדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם [לוֹ] לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְלָהֶם יְקַטֵּר״. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי, בְּכַיי לֵיהּ לְמָר וְלָא יָדַע, חֲיַיכִי לְמָר וְלָא יָדַע, וַוי לֵיהּ לְמָר דְּלָא יָדַע בֵּין טָב לְבִישׁ.

ט׳״וַיָּבֹאוּ כֹּל [שָׂרֵי] מֶלֶךְ בָּבֶל (וַיָּבֹאוּ) [וַיֵּשְׁבוּ] בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מָקוֹם שֶׁמְּחַתְּכִין בּוֹ הֲלָכוֹת. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי, בְּאַתְרָא דְּמָרֵיהּ תְּלָא לֵיהּ זְיָינֵיהּ, תַּמָּן קוּלְבָּא רָעֲיָא קוּלְּתֵיהּ תְּלָא.

י׳סִימַן: עַל שְׂדֵה, (בָתִּים) [כִּתִּים], לֹא תְּאוּנֶּה.

י״אאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: מַאי דִּכְתִיב ״עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים כׇּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה״? ״עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי״ – זֶה אָחָז, ״וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב״ – זֶה מְנַשֶּׁה, ״וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים״ – זֶה אָמוֹן, ״כׇּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים״ – זֶה יְהוֹיָקִים, ״וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה״ – זֶה צִדְקִיָּהוּ שֶׁנֶּחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו.

י״בוְאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַרְבַּע כִּיתּוֹת אֵין מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה: כַּת לֵצִים, כַּת שַׁקְרָנִים, כַּת חֲנֵיפִים, כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע. כַּת לֵצִים – דִּכְתִיב: ״מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים״. כַּת שַׁקְרָנִים – דִּכְתִיב: ״דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי״. כַּת חֲנֵיפִים – דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא״. כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע – דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע״, צַדִּיק אַתָּה וְלֹא יִהְיֶה בִּמְגוּרְךָ רָע.

י״גוְאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: מַאי דִּכְתִיב ״לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ״? ״לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה״ – שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט בָּהֶן יֵצֶר הָרָע, ״וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ״ – שֶׁלֹּא תִּמְצָא אִשְׁתְּךָ סְפֵק נִדָּה בְּשָׁעָה שֶׁתָּבֹא מִן הַדֶּרֶךְ.

י״דדָּבָר אַחֵר: ״לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה״ – שֶׁלֹּא יְבַעֲתוּךָ חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. ״וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ״ – שֶׁלֹּא יְהֵא לְךָ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד שֶׁמַּקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ בָּרַבִּים, כְּגוֹן יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי.

ט״ועַד כָּאן בֵּרְכוֹ אָבִיו, מִכָּאן וְאֵילָךְ בֵּרְכַתּוּ אִמּוֹ. ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶיךָ. עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ וְגוֹ׳. עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ וְגוֹ׳״.

ט״זעַד כָּאן בֵּרְכַתּוּ אִמּוֹ, מִכָּאן וְאֵילָךְ בֵּרְכַתּוּ שָׁמַיִם.