סנהדרין ק״ג בSanhedrin 103b

א׳״כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ. אוֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי״.

ב׳אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר״? מִפְּנֵי מָה עַיִן שֶׁל רְשָׁעִים תְּלוּיָה? כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֶׂה אָדָם רָשׁ מִלְּמַטָּה, נַעֲשֶׂה רָשׁ מִלְּמַעְלָה.

ג׳וְלָא נִכְתְּבַיהּ כְּלָל? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר: חַד אָמַר, מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד; וְחַד אָמַר, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה.

ד׳תָּנוּ רַבָּנַן: מְנַשֶּׁה הָיָה שׁוֹנֶה חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה פָּנִים בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַלְכוּתוֹ. אַחְאָב – שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה, יָרׇבְעָם – מֵאָה וּשְׁלֹשָׁה.

ה׳תַּנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַבְשָׁלוֹם אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּכּוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיְמִיתֻהוּ״. ״וַיַּכּוּהוּ״ – בְּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַיְמִיתֻהוּ״ – לָעוֹלָם הַבָּא. תַּנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, אָחָז וַאֲחַזְיָה וְכׇל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶן ״וַיַּעַשׂ הָרָע בְּעֵינֵי ה׳״ – לֹא חַיִּין וְלֹא נִידּוֹנִין.

ו׳״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַים פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳״. הָכָא תַּרְגִּימוּ: שֶׁהָרַג יְשַׁעְיָה. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: שֶׁעָשָׂה צֶלֶם מַשּׂאוֹי אֶלֶף בְּנֵי אָדָם, וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם הוֹרֵג (אֶת) כּוּלָּם. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: שְׁקוּלָה נְשָׁמָה שֶׁל צַדִּיק אֶחָד כְּנֶגֶד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ? כְּמַאן דְּאָמַר יְשַׁעְיָה הָרַג.

ז׳כְּתִיב ״פֶּסֶל״, וּכְתִיב ״פְּסִילִים״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּתְּחִלָּה עָשָׂה לוֹ פַּרְצוּף אֶחָד, וּלְבַסּוֹף עָשָׂה לוֹ אַרְבָּעָה פַּרְצוּפִים, כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה שְׁכִינָה וְתִכְעוֹס.

ח׳אָחָז הֶעֱמִידוֹ בַּעֲלִיָּיה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז וְגוֹ׳״. מְנַשֶּׁה הֶעֱמִידוֹ בַּהֵיכָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה [בְנוֹ] בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַים אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם״. אָמוֹן הִכְנִיסוֹ לְבֵית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס״.

ט׳מַאי ״כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: [כִּי] קָצַר הַמַּצָּע זֶה מִלְּהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד. מַאי ״וְהַמַּסֵּכָה צָרָה וְגוֹ׳״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: רַבִּי יוֹנָתָן כִּי הֲוָה מָטֵי לְהַאי קְרָא הֲוָה קָא בָכֵי, מִי שֶׁכָּתַב בּוֹ ״כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם״ תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה?

י׳[אָחָז בִּטֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה], וְחָתַם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי״. מְנַשֶּׁה קָדַר אֶת הָאַזְכָּרוֹת, וְהָרַס אֶת הַמִּזְבֵּחַ. אָמוֹן שָׂרַף אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱלָה שְׂמָמִית עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אָחָז הִתִּיר אֶת הָעֶרְוָה. מְנַשֶּׁה בָּא עַל אֲחוֹתוֹ.

י״אאָמוֹן בָּא עַל אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה״. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אָמַר: שֶׁשָּׂרַף אֶת הַתּוֹרָה, וְחַד אָמַר: שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לְךָ הֲנָאָה מִמָּקוֹם שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנּוּ? אָמַר לָהּ: כְּלוּם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶלָּא לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי.

י״בכִּי אֲתָא יְהוֹיָקִים אָמַר: קַמָּאֵי לָא יָדְעִי לְאַרְגּוֹזֵי, כְּלוּם אָנוּ צְרִיכִין אֶלָּא לְאוֹרוֹ? יֵשׁ לָנוּ זְהַב פַּרְוַיִים שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, יִטּוֹל אוֹרוֹ. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁלּוֹ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת״? אָמַר לָהֶם: כְּבָר נְתָנוֹ לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״.

י״גאֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת יְהוֹיָקִים? מִשּׁוּם דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו״. מַאי ״וְהַנִּמְצָא עָלָיו״? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר – חַד אָמַר: שֶׁחָקַק שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה עַל אַמָּתוֹ, וְחַד אָמַר: שֶׁחָקַק שֵׁם שָׁמַיִם עַל אַמָּתוֹ.

י״דאֲמַר לֵיהּ: בִּמְלָכִים לֹא שָׁמַעְתִּי, בְּהֶדְיוֹטוֹת שָׁמַעְתִּי. מִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת מִיכָה? מִפְּנֵי שֶׁפִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְּרָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל הָעוֹבֵר וְשָׁב אֶל הַלְוִיִּם״.

ט״ו״וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִגָּרֵב לְשִׁילֹה שְׁלֹשָׁה מִילִין, וְהָיָה עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה וַעֲשַׁן פֶּסֶל מִיכָה מִתְעָרְבִין זֶה בָּזֶה.

ט״זבִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדוֹחְפוֹ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁפִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְּרָכִים. וְעַל דָּבָר זֶה נֶעְנְשׁוּ אַנְשֵׁי פִּלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם, עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מְחִיתֶם!

י״זאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: גְּדוֹלָה לְגִימָה, שֶׁהִרְחִיקָה שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם״. וְרַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: מְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים, וּמְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים, וּמַעֲלֶמֶת עֵינַיִם מִן הָרְשָׁעִים, וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל, וְשִׁגְגָתוֹ עוֹלָה זָדוֹן.

י״חמְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים –