סנהדרין ע׳Sanhedrin 70

א׳שֶׁהַכֹּל מְצוּיִין אֶצְלָהּ בַּעֲבֵירָה, אֶלָּא גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא: ״בֵּן״, וְלֹא בַּת.

ב׳מַתְנִי׳ מֵאֵימָתַי חַיָּיב? מִשֶּׁיֹּאכַל תַּרְטֵימָר בָּשָׂר, וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לוֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מָנֶה בָּשָׂר, וְלוֹג יַיִן.

ג׳אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה, אָכַל בְּעִיבּוּר הַחֹדֶשׁ, אָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, אָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים (אָכַל טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ).

ד׳אָכַל דָּבָר שֶׁהוּא מִצְוָה, וְדָבָר שֶׁהוּא עֲבֵירָה, אָכַל כׇּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בָּשָׂר, שָׁתָה כׇּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זוֹלֵל וְסֹבֵא״. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ״.

ה׳גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי זֵירָא: תַּרְטֵימָר זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכָּפַל רַבִּי יוֹסֵי בְּיַיִן, נִמְצָא כּוֹפֵל אַף בַּבָּשָׂר, וְנִמְצָא תַּרְטֵימָר חֲצִי מָנֶה.

ו׳אָמַר רַב חָנָן בַּר מוֹלָדָה אָמַר רַב הוּנָא: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּקַּח בָּשָׂר בְּזוֹל וְיֹאכַל, יַיִן בְּזוֹל וְיִשְׁתֶּה, דִּכְתִיב: ״זוֹלֵל וְסֹבֵא״.

ז׳וְאָמַר רַב חָנָן בַּר מוֹלָדָה אָמַר רַב הוּנָא: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר חַי וְיִשְׁתֶּה יַיִן חַי. אִינִי? וְהָא רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: אָכַל בָּשָׂר חַי וְשָׁתָה יַיִן חַי אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה! אָמַר רָבִינָא: יַיִן חַי – מְזִיג וְלָא מְזִיג, בָּשָׂר חַי – בְּשִׁיל וְלָא בְּשִׁיל, כִּבְשַׂר כִּיבָא דְּאָכְלִי גַּנָּבֵי.

ח׳רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: אָכַל בָּשָׂר מָלִיחַ וְשָׁתָה יַיִן מִגִּיתּוֹ, אֵין נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. תְּנַן הָתָם: עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין, וְלֹא יֹאכַל בָּשָׂר, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן. וְתָנָא: אֲבָל אוֹכֵל הוּא בָּשָׂר מָלִיחַ וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ.

ט׳בְּבָשָׂר מָלִיחַ, עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא: כׇּל זְמַן שֶׁהוּא כִּשְׁלָמִים.

י׳וְיַיִן מִגִּיתּוֹ, עַד כַּמָּה? כׇּל זְמַן שֶׁהוּא תּוֹסֵס. וְהָתַנְיָא: יַיִן תּוֹסֵס אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי. וְכַמָּה תְּסִיסָתוֹ? שְׁלֹשָׁה יָמִים.

י״אהָכָא מַאי? הָתָם מִשּׁוּם שִׂמְחָה הוּא, כׇּל זְמַן שֶׁהוּא כִּשְׁלָמִים נָמֵי אִית בֵּיהּ שִׂמְחָה. הָכָא מִשּׁוּם אִימְּשׁוֹכֵי הוּא, וּבְכָל שֶׁהוּא לָא מִימְּשִׁיךְ. וְיַיִן – עַד אַרְבָּעִים יוֹם.

י״באָמַר רַב חָנָן: לֹא נִבְרָא יַיִן בָּעוֹלָם אֶלָּא לְנַחֵם אֲבֵלִים, וּלְשַׁלֵּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ״.

י״גאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם״? אַל תֵּרֶא יַיִן שֶׁמַּאֲדִים פְּנֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמַלְבִּין פְּנֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. רָבָא אָמַר: ״אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם״ – אַל תֵּרֶא יַיִן שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם.

י״דרַב כָּהֲנָא רָמֵי: כְּתִיב ״תִּירָשׁ״ וְקָרֵינַן ״תִּירוֹשׁ״. זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה רָשׁ.

ט״ורָבָא רָמֵי: כְּתִיב ״יְשַׁמַּח״ וְקָרֵינַן ״יְשַׂמַּח״. זָכָה – מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה – מְשַׁמְּמֵהוּ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רָבָא: חַמְרָא וְרֵיחָנֵי פַּקַּחִין.

ט״זאָמַר רַב עַמְרָם בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מְדָנִים לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם (וְגוֹ׳) לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ״? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר: אָמְרִי בְּמַעְרְבָא, הַאי קְרָא מַאן דְּדָרֵישׁ לֵיהּ מֵרֵישֵׁיהּ לְסֵיפֵיהּ – מִדְּרִישׁ, וּמִסֵּיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ – מִדְּרִישׁ.

י״זדָּרֵישׁ עוֹבֵר גָּלִילָאָה: שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וָוִין נֶאֱמַר בַּיַּיִן: ״וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה, וַיִּטַּע כָּרֶם, וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר, וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אׇהֳלוֹ, וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו, וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ, וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם וְגוֹ׳״, ״וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן״.

י״חרַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר סֵרְסוֹ, וְחַד אָמַר רְבָעוֹ.

י״טמַאן דְּאָמַר סֵרְסוֹ: מִתּוֹךְ שֶׁקִּלְקְלוֹ בָּרְבִיעִי, קִלְּלוֹ בָּרְבִיעִי. וּמַאן דְּאָמַר רְבָעוֹ: גָּמַר ״וַיַּרְא״ ״וַיַּרְא״. כְּתִיב הָכָא: ״וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיַּרְא אוֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר וְגוֹ׳״.

כ׳בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר סֵרְסוֹ, מִשּׁוּם הָכִי קִלְּלוֹ בָּרְבִיעִי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר רְבָעוֹ, מַאי שְׁנָא רְבִיעִי? נִלְטְיֵיהּ בְּהֶדְיָא! הָא וְהָא הֲוַאי.

כ״א״וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם״. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב עוּקְבָא, וְאָמְרִי לַהּ מָר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי זַכַּאי: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ: נֹחַ, לֹא הָיָה לְךָ לִלְמוֹד מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא גָּרַם לוֹ אֶלָּא יַיִן? כְּמַאן דְּאָמַר אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן – גֶּפֶן הָיָה.

כ״בדְּתַנְיָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מִמֶּנּוּ – גֶּפֶן הָיָה,

כ״גשֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לְאָדָם אֶלָּא יַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹא אַבָּא וְאִימָּא עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם דָּגָן. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁקִּלְקְלוּ בּוֹ נִתְקְנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״.

כ״ד״דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מְלַמֵּד שֶׁכְּפָאַתּוּ אִמּוֹ עַל הָעַמּוּד וְאָמְרָה לוֹ, ״מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי״. ״מַה בְּרִי״ – הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאָבִיךְ יְרֵא שָׁמַיִם הֲוָה, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ.

כ״ה״וּמַה בַּר בִּטְנִי״ – כׇּל הַנָּשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת, שׁוּב אֵינָן רוֹאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַאֲנִי דָּחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִי בֵּן מְזוֹרָז וּמְלוּבָּן.

כ״ו״וּמָה בַּר נְדָרָי״ – כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ הָיוּ נוֹדְרוֹת: ״יְהֵא לִי בֵּן הָגוּן לַמַּלְכוּת״, וַאֲנִי נָדַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: ״יְהֵא לִי בֵּן זָרִיז וּמְמוּלָּא בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת״.

כ״ז״אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן״. ״אַל לַמְלָכִים״ – אָמְרָה לוֹ: מָה לְךָ אֵצֶל מְלָכִים שֶׁשּׁוֹתִים יַיִן וּמִשְׁתַּכְּרִים וְאוֹמְרִים לָמָּה לָנוּ אֵל? ״וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר״ – מִי שֶׁכׇּל רָזֵי עוֹלָם גְּלוּיִים לוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר? אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִי שֶׁכׇּל רוֹזְנֵי עוֹלָם מַשְׁכִּימִין לְפִתְחוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר?

כ״חאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִין שֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה וְהוֹדָה לְאִמּוֹ? דִּכְתִיב: ״כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי״. ״כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ״ – מִנֹּחַ, דִּכְתִיב: ״וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה״. ״וְלֹא בִינַת אָדָם לִי״ – זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן.

כ״טאָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל בַּחֲבוּרָה שֶׁכּוּלָּהּ סְרִיקִין.

ל׳וְהָאֲנַן תְּנַן: אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. טַעְמָא דְּמִצְוָה, הָא לָאו מִצְוָה – אַף עַל גַּב דְּלָאו כּוּלָּהּ סְרִיקִין? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאַף עַל גַּב דְּכוּלָּהּ סְרִיקִין, כֵּיוָן דִּבְמִצְוָה קָא עָסֵיק – לָא מִימְּשִׁיךְ.

ל״אאָכַל בְּעִיבּוּר הַחוֹדֶשׁ. לְמֵימְרָא דְּבָשָׂר וְיַיִן מַסְּקוּ? וְהָתַנְיָא: אֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא בְּפַת דָּגָן וְקִטְנִית בִּלְבַד! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: אַף עַל גַּב דְּאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא בְּפַת וְקִטְנִית, וְאִיהוּ אַסֵּיק בָּשָׂר וְיַיִן וַאֲכַל, כֵּיוָן דִּבְמִצְוָה קָא עָסֵיק – לָא מִמְּשִׁיךְ.

ל״בתָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹלִין בְּעִיבּוּר הַחוֹדֶשׁ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, וְאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא בְּפַת דָּגָן וְקִטְנִית, וְאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא לְאוֹר עִיבּוּרוֹ, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בַּיּוֹם אֶלָּא בַּלַּיְלָה. וְהָתַנְיָא: אֵין עוֹלִין לָהּ בַּלַּיְלָה אֶלָּא בַּיּוֹם! כְּדַאֲמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לִבְנֵיהּ: אַחְרִיפוּ וְעוּלוּ, אַחְרִיפוּ וּפוּקוּ, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁמְעוּ בְּכוּ אִינָשֵׁי.

ל״גאָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם. כֵּיוָן דְּכִי אוֹרְחֵיהּ הוּא קָא אָכֵיל לֵיהּ, לָא מִמְּשִׁיךְ.

ל״דאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָמַר רָבָא: אָכַל בְּשַׂר עוֹף – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

ל״הוְהָא אֲנַן תְּנַן: אָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. הָא טְהוֹרִין – נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה? כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין – לְהַשְׁלִים.

ל״ואָכַל דָּבָר שֶׁהוּא מִצְוָה, וּדְבַר עֲבֵירָה. דְּבַר מִצְוָה – תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, דְּבַר עֲבֵירָה – תַּעֲנִית צִיבּוּר.

ל״זוְטַעְמָא מַאי? אָמַר קְרָא: ״אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ״ – בְּקוֹלֵנוּ, וְלֹא בְּקוֹלוֹ שֶׁל מָקוֹם.

ל״חאָכַל כׇּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בָּשָׂר, שָׁתָה כׇּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן וְכוּ׳. אָכַל כׇּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בָּשָׂר – לְאֵיתוֹיֵי דְּבֵילָה קְעִילִית. שָׁתָה כׇּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן – לְאֵיתוֹיֵי דְּבַשׁ וְחָלָב.

ל״טדְּתַנְיָא: אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית, וְשָׁתָה דְּבַשׁ וְחָלָב, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ –