סנהדרין פ״אSanhedrin 81

א׳לָא תֵּימָא לֵיהּ לַאֲבוּךְ הָכִי, דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ: ״אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה״, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ״אַבָּא, כָּךְ כְּתִיב בַּתּוֹרָה״. סוֹף סוֹף הַיְינוּ הָךְ! אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ״אַבָּא, מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ הוּא״.

ב׳מַתְנִי׳ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. עָבַר עֲבֵירָה שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נִידּוֹן בַּזִּיקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה עָלָיו.

ג׳גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא! אֶלָּא, אִיתְּגוֹרֵי אִיתְּגוּר?

ד׳אָמַר רָבָא: הָכִי בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁעָבַר עֲבֵירָה קַלָּה, וְנִגְמַר דִּינוֹ עַל עֲבֵירָה קַלָּה, וְחָזַר וְעָבַר עֲבֵירָה חֲמוּרָה. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּנִגְמַר דִּינוֹ לַעֲבֵירָה קַלָּה, הַאי גַּבְרָא קְטִילָא הוּא. קָא מַשְׁמַע לַן.

ה׳בְּעָא מִנֵּיהּ אֲבוּהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא מֵרַבָּה בַּר נָתָן: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה? דִּכְתִיב: ״וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם [וְגוֹ׳] אֶל הֶהָרִים אָכַל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו״.

ו׳״וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם״ – בְּסַיִיף, ״אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא״ – זוֹ אֵשֶׁת אִישׁ בְּחֶנֶק, ״וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו״ – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בִּסְקִילָה. וּכְתִיב: ״מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה״ – בִּסְקִילָה.

ז׳מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימָא כּוּלְּהוּ בִּסְקִילָה. ״וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם״ – זֶה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה דְּבִסְקִילָה, ״אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא״ – זוֹ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה דְּבִסְקִילָה, ״וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו״ – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה דְּבִסְקִילָה.

ח׳אִם כֵּן, מַאי קָא מַשְׁמַע לַן יְחֶזְקֵאל? דִּלְמָא תּוֹרָה קָא מַהְדַּר. אִם כֵּן, אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַהְדּוֹרַהּ כִּי הֵיכִי דְּאַהְדְּרַהּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ.

ט׳דָּרֵשׁ רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל״? שֶׁלֹּא אָכַל בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו. ״וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל״? שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה.

י׳״וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא״ – שֶׁלֹּא יָרַד לְאוּמָּנוּת חֲבֵירוֹ, ״וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב״ – שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מִקּוּפָּה שֶׁל צְדָקָה. וּכְתִיב: ״צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה״. כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַגִּיעַ לְמִקְרָא הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה. אֲמַר: מַאן דְּעָבֵיד לְכוּלְּהוּ הוּא דְּחָיֵי, בַּחֲדָא מִינַּיְיהוּ – לָא?

י״אאֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא מֵעַתָּה: ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכׇל אֵלֶּה״, הָכִי נָמֵי בְּכוּלְּהוּ – אִין, בַּחֲדָא מִינַּיְיהוּ – לָא? אֶלָּא: בְּאַחַת מִכׇּל אֵלֶּה, הָכִי נָמֵי: בְּאַחַת מִכׇּל אֵלֶּה.

י״בעָבַר עֲבֵירָה. תַּנְיָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי? נִידּוֹן בְּזִיקָּה רִאשׁוֹנָה הַבָּאָה עָלָיו. חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ – נִידּוֹן בַּחֲמוֹתוֹ. אֵשֶׁת אִישׁ וְנַעֲשֵׂית חֲמוֹתוֹ – נִידּוֹן בְּאֵשֶׁת אִישׁ.

י״גאֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ, נִידּוֹן בַּחֲמוֹתוֹ?

י״דלִידּוֹן נָמֵי אַאִיסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ! דְּהָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאִיסּוּר מוֹסִיף.

ט״ואֲמַר לֵיהּ: אַדָּא בְּרִי, בִּתְרֵי קְטָלֵי קָטְלַתְּ לֵיהּ?

ט״זמַתְנִי׳ מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה, בֵּית דִּין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵיסוֹ מִתְבַּקַּעַת.

י״זגְּמָ׳ מִשּׁוּם דְּלָקָה וְשָׁנָה, בֵּית דִּין כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָכָא בְּמַלְקִיּוֹת שֶׁל כָּרֵיתוֹת עָסְקִינַן, דְּגַבְרָא בַּר קְטָלָא הוּא, וְקָרוֹבֵי הוּא דְּלָא מְיקָרַב קְטָלֵיהּ. וְכֵיוָן דְּקָא מְוַותַּר לַהּ לְנַפְשֵׁיהּ, מְקָרְבִינַן לֵיהּ לִקְטָלֵיהּ עִילָּוֵיהּ.

י״חאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא: תָּא אַסְבְּרָא לָךְ, בְּמַלְקִיּוֹת שֶׁל כָּרֵת אַחַת, אֲבָל שֶׁל שְׁתַּיִם וְשֶׁל שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת – אִיסּוּרֵי הוּא דְּקָא טָעֵים, וְלָא מְוַותַּר כּוּלֵּי הַאי.

י״טמִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה. שָׁנָה אַף עַל גַּב דְּלָא שִׁילֵּשׁ. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? דְּאִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָא אָמַר: עַד תְּלָת זִימְנֵי לָא הָוְיָא חֲזָקָה.

כ׳אָמַר רָבִינָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, קָסָבַר עֲבֵירוֹת מַחֲזִיקוֹת.

כ״אמֵיתִיבִי: עָבַר עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַלְקוֹת, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה מַלְקִין אוֹתוֹ, וּשְׁלִישִׁית כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית מַלְקִין אוֹתוֹ, בָּרְבִיעִית כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה. מַאי לָאו דְּכוּלֵּי עָלְמָא מַלְקִיּוֹת מַחְזִיקוֹת, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קָמִיפַּלְגִי?

כ״בלָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר עֲבֵירוֹת מַחְזִיקוֹת, וּמָר סָבַר מַלְקִיּוֹת מַחְזִיקוֹת.

כ״גוְהָדְתַנְיָא: הִתְרוּ בּוֹ וְשָׁתַק, הִתְרוּ בּוֹ וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ – פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה מַתְרִין בּוֹ, שְׁלִישִׁית – כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית מַתְרִין בּוֹ, בִּרְבִיעִית – כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה.

כ״דוְהָתָם, מַלְקוֹת לֵיכָּא. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אָמַר רָבִינָא: בְּכִיפָּה צְרִיכָה הַתְרָאָה קָמִיפַּלְגִי.

כ״הוּמַאי כִּיפָּה? אָמַר רַב יְהוּדָה: מְלֹא קוֹמָתוֹ. וְהֵיכָא רְמִיזָא? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: ״תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה״.

כ״ווְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי [גַּם] לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה״? מַאי ״מְצוֹדָה רָעָה״? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חַכָּה.

כ״זמַתְנִי׳ הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ.

כ״חגְּמָ׳ מְנָא יָדְעִינַן? אָמַר רַב: בְּעֵדוּת מְיוּחֶדֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה.

כ״טוְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: כְּגוֹן דְּאִיתַּכְחוּשׁ בִּבְדִיקוֹת וְלָא אִיתַּכְחוּשׁ בַּחֲקִירוֹת, כְּדִתְנַן: מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְאֵנִים.

ל׳וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי: נוֹתְנִין לוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּקָתָנֵי: מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵיסוֹ מִתְבַּקַּעַת? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אִידֵּי וְאִידֵּי נוֹתְנִין לוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ עַד שֶׁיּוּקְטַן מַעְיָינוֹ, וַהֲדַר מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵיסוֹ מִתְבַּקַּעַת.

ל״אמַתְנִי׳ הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה, וְהַמְקַלֵּל בְּקוֹסֵם, וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית – קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטוּמְאָה – אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָּא פִּרְחֵי כְהוּנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּמְפַצְיעִין אֶת מוֹחוֹ בִּגְזִירִין. זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּחֶנֶק, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּידֵי שָׁמַיִם.

ל״בגְּמָ׳ מַאי קַסְוָה? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּלִי שָׁרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ״. וְהֵיכָא רְמִיזָא? ״וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ״.

ל״גוְהַמְקַלֵּל בְּקוֹסֵם. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: יַכֶּה קוֹסֵם אֶת קוֹסְמוֹ. רַבָּנַן, וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר מָרִי, אָמְרִי: יַכֵּהוּ קוֹסֵם לוֹ וּלְקוֹנוֹ וּלְמַקְנוֹ.

ל״דוְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית, בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: