סנהדרין צ״וSanhedrin 96

א׳וְשַׁנִּי נַפְשָׁךְ. בְּמַאי אֵישַׁנֵּי? אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי מַסְפְּרָא וְאֶיגְזְיָיךְ אֲנָא. מֵהֵיכָא אַיְיתֵי? אֲמַר לֵיהּ: עוּל לְהָהוּא בֵּיתָא וְאַיְיתֵי. אֲזַל, אַשְׁכְּחִינְהוּ לְמַלְאֲכֵי שָׁרֵת וְאִידְּמוֹ לֵיהּ כְּגַבְרֵי, וַהֲווֹ קָא טָחֲנִי קַשְׁיָיתָא.

ב׳אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי מַסְפְּרָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: טְחוֹן חַד גְּרִיוָא דְּקַשְׁיָיתָא וְנִיתֵּן לָךְ. טְחַן חַד גְּרִיוָא דְּקַשְׁיָיתָא וִיהַבוּ לֵיהּ מַסְפַּרְתָּא. עַד דַּאֲתָא, אִיחֲשַׁךְ. אֲמַרוּ לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי נוּרָא. אֲזַל וְאַיְיתִי נוּרָא. בַּהֲדֵי דְּקָא נָפַח לֵיהּ, אִתְּלִי בֵּיהּ נוּרָא בְּדִיקְנֵיהּ. אֲזַל גַּזְיֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ וְדִיקְנֵיהּ. (אֲמַרוּ): הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וְגַם אֶת הַזָּקָן תִּסְפֶּה״. אָמַר רַב פָּפָּא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״גָּרֵירְתֵּיהּ לְאַרְמָאָה שְׁפַר לֵיהּ, אַיתְלֵי לֵיהּ נוּרָא בְּדִיקְנֵיהּ וְלָא שָׂבְעַתְּ חוּכָא מִינֵּיהּ״.

ג׳אֲזַל, אַשְׁכַּח דַּפָּא מִתֵּיבוּתָא דְּנֹחַ. אָמַר: הַיְינוּ אֱלָהָא רַבָּא דְּשֵׁיזְבֵיהּ לְנֹחַ מִטּוֹפָנָא. אֲמַר: אִי אָזֵיל הָהוּא גַּבְרָא וּמַצְלַח, מְקָרֵב לְהוּ לִתְרֵין בְּנוֹהִי קַמָּךְ. שְׁמַעוּ בְּנוֹהִי וְקַטְלוּהּ. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְגוֹ׳״.

ד׳״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ מַלְאָךְ שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ לְאַבְרָהָם, ״לַיְלָה״ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר״. וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ מַעֲשֵׂה לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: טָבָא דְּנַפָּחָא מִדְּבַר נַפָּחָא.

ה׳״וַיִּרְדֹּף עַד דָּן״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֵּיוָן שֶׁבָּא אוֹתוֹ צַדִּיק עַד דָּן, תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. רָאָה בְּנֵי בָּנָיו שֶׁעֲתִידִין לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן״. וְאַף אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא נִתְגַּבֵּר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו״.

ו׳אָמַר רַבִּי זֵירָא: ״אַף עַל גַּב דְּשָׁלַח רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מִנְּצִיבִין: הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ, וְהִזָּהֲרוּ בַּוְּורִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְהִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁמֵּהֶן תֵּצֵא תּוֹרָה – כִּי הָא מִילְּתָא מוֹדְעִינַן לְהוּ.

ז׳״צַדִּיק אַתָּה ה׳ כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כׇּל בֹּגְדֵי בָגֶד. נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי״. מַאי אַהְדַּרוּ לֵיהּ? ״כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן״.

ח׳מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁאָמַר: יָכוֹל אֲנִי לָרוּץ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לִפְנֵי הַסּוּסִים בֵּין בִּצְעֵי הַמַּיִם. נִזְדַּמֵּן לוֹ רַגְלִי אֶחָד, רָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָׁה מִילִין בַּיַּבָּשָׁה וְנִלְאָה. אָמְרוּ לוֹ: וּמָה לִפְנֵי רַגְלִי כָּךְ, לִפְנֵי הַסּוּסִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמָה שְׁלֹשֶׁת מִילִין כָּךְ, שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמָה בַּיַּבָּשָׁה כָּךְ, בֵּין בִּצְעֵי הַמַּיִם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

ט׳אַף אַתָּה: וּמָה בִּשְׂכַר אַרְבַּע פְּסִיעוֹת שֶׁשִּׁלַּמְתִּי לְאוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁרָץ אַחַר כְּבוֹדִי, אַתָּה תָּמֵיהַּ? כְּשֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּם שָׂכָר לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁרָצוּ לְפָנַי כְּסוּסִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״לַנְּבִאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי רָחֲפוּ כׇּל עַצְמֹתַי הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן מִפְּנֵי ה׳ וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קׇדְשׁוֹ״.

י׳הָנֵי אַרְבַּע פְּסִיעוֹת מַאי הִיא? דִּכְתִיב: ״בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וְגוֹ׳״. מִשּׁוּם ״כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ וַיֶּחֱזָק״ שַׁדַּר לֵיהּ סְפָרִים וּמִנְחָה? אִין, לִדְרֹשׁ ״(אֶת) הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ״. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָחָז שְׁתֵּי שָׁעוֹת הָיָה.

י״אוְכִי חָלָה חִזְקִיָּהוּ וְאִיתְּפַח, אַהְדְּרִינְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהָנָךְ עֲשַׂר שָׁעֵי נִיהֲלֵיהּ, דִּכְתִיב: ״הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת וַתָּשׇׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה״. אֲמַר לְהוּ: מַאי הַאי? אֲמַרוּ לֵיהּ: חִזְקִיָּהוּ חֲלַשׁ וְאִיתְּפַח. אֲמַר: אִיכָּא גַּבְרָא כִּי הַאי וְלָא בָּעֵינָא לְשַׁדּוֹרֵי לֵיהּ שְׁלָמָא? כְּתַבוּ לֵיהּ: ״שְׁלָמָא לְמַלְכָּא חִזְקִיָּה, שְׁלָם לְקַרְתָּא דִּירוּשְׁלֶם, שְׁלָם לֶאֱלָהָא רַבָּא״.

י״בנְבוּכַדְנֶאצַּר סָפְרֵיהּ דְּבַלְאֲדָן הֲוָה. הָהִיא שַׁעְתָּא לָא הֲוָה הָתָם. כִּי אֲתָא, אֲמַר לְהוּ: הֵיכִי כָּתְבִיתוּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: הָכִי כָּתְבִינַן. אֲמַר לְהוּ: קְרֵיתוּ לֵיהּ ״אֱלָהָא רַבָּא״ וְכָתְבִיתוּ לֵיהּ לְבַסּוֹף? אָמַר: אֶלָּא הָכִי כְּתוּבוּ: ״שְׁלָם לֶאֱלָהָא רַבָּא, שְׁלָם לְקַרְתָּא דִּירוּשְׁלֶם, שְׁלָם לְמַלְכָּא חִזְקִיָּה״. אָמְרִי לֵיהּ: קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַונְקָא.

י״גרְהַט בָּתְרֵיהּ, כִּדְרָהֵיט אַרְבַּע פְּסִיעוֹת, אֲתָא גַּבְרִיאֵל וְאוֹקְמֵיהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִילְמָלֵא לֹא בָּא גַּבְרִיאֵל וְהֶעֱמִידוֹ, לֹא הָיָה תַּקָּנָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

י״דמַאי ״בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן״? אָמְרִי: בַּלְאֲדָן מַלְכָּא הֲוָה, וְאִישְׁתַּנִּי אַפֵּיהּ וַהֲוָה כִּי דְּכַלְבָּא. הֲוָה יָתֵיב בְּרֵיהּ עַל מַלְכוּתָא. כִּי הֲוָה כָּתֵיב, הֲוָה כָּתֵיב שְׁמֵיהּ וּשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ ״בַּלְאֲדָן מַלְכָּא״. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו״.

ט״ו״בֵּן יְכַבֵּד אָב״ – הָא דַּאֲמַרַן, ״וְעֶבֶד אֲדֹנָיו״ – דִּכְתִיב: ״וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה׳ וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ״.

ט״זוּמִי סְלֵיק נְבוּכַד נֶצַּר לִירוּשָׁלַיִם? וְהָכְתִיב: ״וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה״, וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: זוֹ אַנְטוֹכְיָא! רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי, חַד אָמַר: דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הָיְתָה חֲקוּקָה לוֹ עַל מֶרְכַּבְתּוֹ, וְחַד אָמַר: אֵימָה יְתֵירָה הָיְתָה לוֹ מִמֶּנּוּ וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו.

י״זאָמַר רָבָא: טְעוֹן תְּלָת מְאָה כּוּדַנְיָיתָא נַרְגָּא דְפַרְזְלָא דְּשָׁלֵיט בְּפַרְזְלָא שַׁדַּר לֵיהּ נְבוּכַדְנֶצַּר לִנְבוּזַרְאֲדָן. כּוּלְּהוּ בְּלַעְתִּינְהוּ חַד דַּשָּׁא דִּירוּשְׁלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן״. בָּעֵי לְמִיהְדַּר, אָמַר: מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעְבְּדוּ בִּי כִּי הֵיכִי דַּעֲבַדוּ בְּסַנְחֵרִיב.

י״חנָפְקָא קָלָא וְאָמַר: ״שָׁוַור בַּר שָׁוַור, נְבוּזַרְאֲדָן, שְׁוַור דִּמְטָא זִימְנָא דְּמַקְדְּשָׁא חֲרִיב וְהֵיכְלָא מִיקְּלֵי״. פָּשׁ לֵיהּ חַד נַרְגָּא. אֲתָא מַחְיֵיהּ בְּקוֹפָא, וְאִיפְּתַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבׇךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת״.

י״טהֲוָה קָטֵיל וְאָזֵל, עַד דִּמְטָא לְהֵיכְלָא. אַדְלֵיק בֵּיהּ נוּרָא. גְּבַהּ הֵיכְלָא. דְּרַכוּ בֵּיהּ מִן שְׁמַיָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּת דָּרַךְ ה׳ לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה״. קָא זִיחָא דַּעְתֵּיהּ. נְפַקָא בַּת קָלָא וַאֲמַרָה לֵיהּ: עַמָּא קְטִילָא קָטְלַתְּ, הֵיכְלָא קַלְיָא קְלֵית, קִימְחָא טְחִינָא טְחֵינְתְּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת״. ״חִטִּים״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״קֶמַח״.

כ׳חֲזָא דְּמֵיהּ דִּזְכַרְיָה דַּהֲוָה קָא רָתַח. אָמַר לְהוּ: מַאי הַאי? אֲמַרוּ לֵיהּ: דַּם זְבָחִים הוּא דְּאִישְׁתְּפִיךְ. אֲמַר לְהוּ: אַיְיתֵי וַאֲנַסֵּי אִי מִדְּמוּ. כַּסִּי וְלָא אִידְּמוֹ. אֲמַר לְהוּ: גַּלּוֹ לִי, וְאִי לָא סָרֵיקְנָא לְכוּ לְבִשְׂרַיְיכוּ בְּמַסְרֵיקָא דְּפַרְזְלָא.

כ״אאֲמַרוּ לֵיהּ: הַאי כֹּהֵן וְנָבִיא הוּא, דְּאִינַּבִּי לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּחוּרְבָּנָא דִּירוּשְׁלֶם, וְקַטְלוּהּ. אֲמַר לְהוּ: אֲנָא מְפַיֵּיסְנָא לֵיהּ. אַיְיתִי רַבָּנַן, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. אַיְיתִי דַּרְדַּקֵּי דְּבֵי רַב, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. אַיְיתִי פִּרְחֵי כְהוּנָּה, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. עַד דִּי קְטַל עִילָּוֵיהּ תִּשְׁעִין וְאַרְבְּעָה רִיבּוֹא, וְלָא נָח.

כ״בקְרַב לְגַבֵּיהּ, אֲמַר: זְכַרְיָה, זְכַרְיָה, טוֹבִים שֶׁבָּהֶן אִיבַּדְתִּים. נִיחָא לָךְ דְּאֶיקְטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ? מִיָּד נָח. הַרְהַר תְּשׁוּבָה בְּדַעְתֵּיהּ, אֲמַר: מָה הֵם שֶׁלֹּא אִיבְּדוּ אֶלָּא נֶפֶשׁ אַחַת כָּךְ, הָהוּא גַּבְרָא מָה תֶּיהְוֵי עֲלֵיהּ? עֲרַק, שַׁדַּר פּוּרְטֵיתָא לְבֵיתֵיהּ, וְאִיתְגַּיַּיר.

כ״גתָּנוּ רַבָּנַן: נַעֲמָן - גֵּר תּוֹשָׁב הָיָה, נְבוּזַר אֲדָן - גֵּר צֶדֶק הָיָה. מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא לִמְּדוּ תּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם, מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סַנְחֵרִיב לִימְּדוּ תּוֹרָה בָּרַבִּים. וּמַאן נִינְהוּ? שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן.

כ״דמִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הָמָן לִמְּדוּ תּוֹרָה בִּבְנֵי בְּרָק. וְאַף מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁהֶחֱרִיב אֶת בֵּיתְךָ וְשָׂרַף אֶת הֵיכָלֶךָ תַּכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה? הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״רִפִּינוּ אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה״. עוּלָּא אָמַר: זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אֵלּוּ נַהֲרוֹת בָּבֶל, וְתַרְגֻּמַהּ: צִינְיָיתָא צְרִידָתָא דְּבַבְלָאֵי.

כ״האָמַר עוּלָּא: עַמּוֹן וּמוֹאָב שִׁיבָבֵי בִּישֵׁי דִּירוּשְׁלֶם הֲווֹ. כֵּיוָן דְּשַׁמְעִינְהוּ לִנְבִיאֵי דְּקָא מִיתְנַבְּאִי לְחוּרְבָּנָא דִּירוּשְׁלֶם, שְׁלַחוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר: פּוֹק וְתָא. אָמַר: מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעְבְּדוּ לִי כְּדַעֲבַדוּ בְּקַמָּאֵי.

כ״ושְׁלַחוּ לֵיהּ: ״כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק״, וְאֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״. שְׁלַח לְהוּ: בְּקָרִיבָא הוּא וְאָתֵי. שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק״. שְׁלַח לְהוּ: אִית לְהוּ צַדִּיקֵי דְּבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ.

כ״זשְׁלַחוּ לֵיהּ: ״צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ״, וְאֵין כֶּסֶף אֶלָּא צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף וְחֹמֶר שְׂעֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים״.

כ״חשְׁלַח לְהוּ: הָדְרִי רַשִּׁיעֵי בִּתְשׁוּבָה, וּבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ: כְּבָר קָבַע לָהֶן זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר ״לְיוֹם הַכֶּסֶא יָבֹא בֵּיתוֹ״. אֵין כֶּסֶא אֶלָּא זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״. שְׁלַח לְהוּ: סִיתְוָוא הוּא, וְלָא מָצֵינָא דְּאָתֵי מִתַּלְגָא וּמִמִּיטְרָא.

כ״טשְׁלַחוּ לֵיהּ: תָּא אַשִּׁינָּא דְּטוּרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁלְחוּ כַר מוֹשֵׁל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן״. שְׁלַח לְהוּ: אִי אָתֵינָא, לֵית לִי דּוּכְתָּא דְּיָתֵיבְנָא בֵּיהּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ: קְבָרוֹת שֶׁלָּהֶם מְעוּלִּין מִפַּלְטֵירִין שֶׁלְּךָ, דִּכְתִיב: ״בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה׳ יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָים מִקִּבְרֵיהֶם וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם״.

ל׳אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבִּי יִצְחָק: מִי שְׁמִיעַ לָךְ אֵימַת אָתֵי בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: מַאן בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: מָשִׁיחַ. מָשִׁיחַ בַּר נַפְלֵי קָרֵית לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב ״בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים