סדר הדורות, סדר ימות עולם ב׳ר״הSeder HaDorot, Almanac 2205
א׳ויהי מקץ ו' שנים (ב"א ר"ה) צ"ז לחיי יעקב (ובשה"ק די"א א' כתב ק"ב ליעקב טעות הוא) וירא ה' אל יעקב ויאמר לו שוב אל ארץ מולדתך כו' ורחל גנבה את התרפים בעבור אשר לא ידע לבן מהם אנה דרך הלך יעקב (דלא כפרש"י להפריש אביה מע"ז כי מי שעשה לו אלו יעשה לו אחרים. הגה"ה), וזה מעשה התרפים לוקחים אדם בבור ושוחטים אותו ומורטים ראשו ומולחין הראש במלח ומושחין בשמן ולוקחין לוח נחשת או זהב וכותבין עליו שם ונותנין הלוח תחת לשונו ומדליקין נרות לפניו ומשתחוין לו ומדבר אליהם כל מה שישאלו ממנו בכח השם, ויש אשר יעשו אותם בצורת אדם מזהב וכסף בשעות ידועות אליהם וקבל התואר ההוא את כח הכוכבים ומדבר עתידות כו', ויבא לבן אל ביתו ולא מצא את יעקב וילך אל תרפים אחרים וישאל בהם ויגידו לו כי ברח יעקב לאביו כו' וירץ אחריו כו' וכאשר שב לבן לארצו וימהר וישלח את בעור בנו בן י"ז שנה ועמו אביחרף בן עוץ בן נחור ועמהם עשרה אנשים וימהרו וילכו ויעברו הדרך לפני יעקב ויבאו בדרך אחר ארצה שעיר, ויבאו לעשו ויאמרו לו כה אמר אחיך וקרובך ואחי אמך לבן בן בתואל לאמר השמעת אשר עשה לי יעקב אחיך אשר בא אלי ערום וריק ויצאתי לקראתו והבאתיו לביתי בכבוד ואגדלהו ואתן לו ב' בנותי וב' שפחותי ויברך אלהים אותו לרגלי ויפרץ מאד כו' גם צאן ובקר כו' גם כסף וזהב כו' ויברח כו' ויגנוב את אלהי כו', ועתה הנה עזבתיהו בהר נחל יבק אם יש את נפשך ללכת אליו לך ושם תמצאהו ועשית לו כאשר תאוה נפשך. וילכו ויגידו לעשו וישמע ויחר לו מאד על יעקב ויזכור שנאתו וחמתו בערה בו, וימהר עשו ויקח בניו ועבדיו ס' איש ויקבוץ כל בני שעיר החורי ש"מ איש כלם שלופי חרב וילך להכות אותו ויחלקם לז' חלקים, ויקח את בניו ועבדיו ס' איש ויתנם ביד אליפז בנו הבכור ואת ששה חלקים הנשארים נתן ביד ששה בני שעיר כו', ושלוחי לבן יצאו מאת עשו וילכו ארצה כנען ויבאו בית רבקה אם יעקב ויגידו לה כי עשו הולך לקראת יעקב ות' איש עמו, ותמהר רבקה ותשלח מעבדי יצחק ע"ב איש לקראת יעקב ויפגשוהו בדרך הנחל מעבר נחל היבק ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה זה עמדה לי מאת אלהים ויקרא יעקב שם המקום ההוא מחנים, ויכר יעקב את כל אנשי אביו וישק להם וישאל על אביו ואמו ויאמרו שלום וכי רבקה אמך שלחה אותנו לאמר שמעתי כי עשו אחיך יצא לקראתך ראה מה תעשה ובבואו עליך תתחנן לו אל תדבר אליו קשות ותן לו ברכה מאשר תמצא ידך כו', והיה כי ישאלך על כל דבריך ואודותיך אל תסתר ממנו דבר אולי ישוב מחרון אפו כו', כי עליך הדבר לגדלו כי הוא אחיך הגדול כו', ויהי בשמעו דברי אמו וישא קולו ויבך בכי גדול ויעש כאשר צותה אותו אמו, וישלח מלאכים אל עשו וגו' לדבר אליו תחנונים אל תחשוב כי עמדה לי ברכת אבי כי עם לבן גרתי זה עשרים שנה וידמני ויחליף משכרתי כו' ואעבוד אותו עבודה קשה וירא ה' את עניי ועמלי כו', וילכו ויגידו לעשו כו', ויען עשו בגאוה ובוז הלא שמעתי אשר עשה יעקב אל לבן כו', וגם לי עשה כזאת ויעקבני פעמים ואדום ועתה אעשה לו כאשר עם לבבי, וישובו ויגידו ליעקב את דברי עשו כו', ועתה ראה והתפלל אל ה' להצילך ממנו כו', ויתפלל יעקב אל ה' (ע"ש) ויחץ העם הצאן והמקנה לשתי מחנות ויתן החצי ביד דמשק בן אליעזר עבד אברהם למחנה עם בניו ואת החצי נתן ביד אלינוס בן אליעזר אחיו למתנה עם בניו כו', וישמע ה' תפלתו וישלח שלשה מלאכים ממלאכי מרום ויבאו לפני עשו וידמו לעשו כאלפים אנשים רוכבים על סוסים וחגורים כלי מלחמה ויתחלקו לד' מחנות לד' ראשים בעיני עשו ואנשיו ותלך מחנה אחת וימצאו עשו ואנשיו ותרץ המחנה לקראת עשו ויבהילו אותם ויפול עשו מהסוס בבהלה ויפוצו מעליו כל אנשיו ויצעקו אנשי המלחמה לאמר הלא אנחנו עבדי יעקב עבד אלהים ומי יוכל לעמוד נגדנו, ויאמר עשו אליהם הלא אדוני יעקב אדוניכם אחי הוא וזה כ' שנה לא ראיתיו ואלך לראותו היום ותעשו לי כלכם כמעשה זה, ויענו המלאכים לולא יעקב שאמרת אחי הוא לא השארנו ממך ואנשיך איש, אולם בעבור יעקב לא נעשה לכם דבר, והנה כהלוך עשו ואנשיו פרסה, באה המחנה השניה ויעשו גם הם כנ"ל כו', וכן מחנה ג' וד' כו', וירא עשו אשר עשו לו ד' מחנות הנ"ל ויירא מאד מפני יעקב אחיו כי חשב שד' מחנות הנ"ל אשר פגע עבדי יעקב הם כו', ויקם יעקב בבוקר ויבחר מהצאן ת"מ צאן ומגמלים וחמורים שלשים שלשים ומן הבקר נ'. ויקח מן הבא בידו הוא עוף שקורין פלק בל"א (בחיי), וישם הכל לעשרה עדרים ויתנם ביד י' עבדיו ויצום הרחיקו זה מזה, ויקם בחצי הלילה ויעבד כל אשר לו את נחל יבק ויותר לבדו ויפגשהו איש ויאבק עמו ויגע בכף ירכו, אותו היום שנתגשש המלאך עם יעקב היה ט"ב לכן שלט בו סמאל, (עיין ברש"ל פ' וישלח בשם מקובלים). ויהי כחצות היום והמה הולכין והמנחה עברה לפניהם וירא את עשו בא מרחוק ויירא יעקב מאד וימהר יעקב ויחץ את בניו על נשיו ושפחותיו ואת דינה נתן בתיבה ויתנה ביד עבדיו כו', ויתן ה' את חן יעקב בעיני עשו ואנשיו ותפול יראת יעקב ופחדו עליו כי ירא עשו ואנשיו מפני יעקב ותהפך חמת עשו לרחמים על יעקב וישקו זא"ז גם כל אנשיו ואליפז בן עשו וד' אחיו בני עשו בכו עם יעקב וישקוהו כו'. ויתן לעשו המנחה גם כסף וזהב ובדולח נתן לעשו ויתן עשו כל המנחה חציה לבניו וחציה לאנשים שבאו אתו כי בשכר באו ואת הכסף וזהב ובדולח נתן לאליפז בנו כו'. וילך עשו שעירה כו', ויעקב וכל אשר לו הלך ביום ההוא עד קצה ארץ כנען בגבולה וישב שם ימים, בפ' מפורש ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, פרש"י שהה שם י"ח חדשים, ויבוא יעקב עיר שכם, כתב היוחסין בסה"ד כשנולד יוסף היה יעקב בן צ"א שנה ושש שנים עבד בצאן הרי צ"ז ובדרך עד שבא לשכם נתעכב בסוכות שנה וחצי כמו שפרש"י, א"כ צ"ט ליעקב באו לשכם ואז לוי בן י"ג שנים, ויהי מימים ויסע משם ויבא בארץ שלם הוא שכם וישב שם ימים שנה וששה חדשים, (נראה דלא כפירש"י ששהה בסוכות י"ח חדשים לא בשכם). בעת ההיא יצאו נשי עיר שכם לחול במחולות ותצאן רחל ולאה עם שפחותיהן לראות בשמחת בנות העיר ויצאה גם דינה בת יעקב כו', וירא שכם את דינה כו', ויקחה בחזקה וישכב אותה ויענה ויאהבה מאד כו', וישלח יעקב שנים מעבדיו להוציא את דינה מבית שכם ויגרשום מביתו כו', וישלח יעקב שתי נערות מבנות עבדיו לשמור את דינה ולשבת אתה ושכם שלח שלשה אנשים מרעיו אל חמור בן חדקם בן פרד אביו לאמר קח לי את הנערה הזאת לאשה. ויאמר חמור האין בבנות עמך אשה אשר תקח אשה עברית אשר לא מעמך. ויאמר שכם כי ישרה בעיני, ויעש כדבר בנו וילך לדבר את יעקב בזה וטרם בואו אל יעקב והנה בני יעקב באו מהשדה וכאשר שמעו בני יעקב הדבר הזה ויתעצבו וידברו אל אביהם בחרי אף הלא משפט מות לאיש הזה ולביתו כי ה' צוה את נח ובניו לבלתי יגזול ולנאף והנה שכם גזל ונאף אחותנו ואין דובר אליו מכל אנשי העיר ומשפט מות לכל העיר ולשכם (ובזה יתורץ אנשי העיר מה חטאו אלא שהיה בידם למחות, הגה"ה). ויבא חמור וידבר ליעקב בני שכם חשקה נפשו בבתכם כו', ויבא גם שכם וידבר הרבו עלי מאד מהר כו', ויען שמעון ולוי במרמה כל אשר דברתם אלינו כן נעשה אך הרפו ממנו עד אשר נשלח אל יצחק אבינו על זה הדבר כי לא נוכל לעשות בלתי דברו כו', ושמעון ולוי דברו זה למען מצוא עלילה ולבקש עצה מה לעשות אל שכם ועירו, וייטב בעיני חמור ושכם וילכו לביתם, ויהי בלכתם וידברו בני יעקב אל אביהם הלא משפט מות לרשעים האלה ולעירם כו', דעו וראו מה תעשו ובקשו עלילה ועצה מה לעשות להם להמית את כל יושבי העיר, ויאמר שמעון הנה לכם עצה נבונה לאמר להם להמול כל זכר כו', והיה בהיותם כואבים ובאנו בחרבנו עליהם על עם שוקט ובוטח והרגנו להם כל זכר כו', ויהי ממחרת ויבאו חמור ושכם בנו לשמוע מה ישיבו דבר. וידברו בני יעקב במרמה הגדנו כל דבריכם לפני אבינו יצחק וייטבו דבריכם בעיניו, אך כה דבר לנו כה צוה אברהם אביו מאת אלהינו כל איש איש אשר לא מבניו אשר יחפוץ לקחת מבנותיו ימול כו', ויהי ממחרת וישכימו בבוקר שכם וחמור אביו ויקבצו כל אנשי עירם ויקראו אל בני יעקב וימולו להם כל זכר ביום ההוא ומחרתו ואת שכם וחמור אביו מלו, וה' אחי שכם ותרמ"ה איש ורע"ו ילדים, אך חדקם בן פרד אבי חמור וששת אחיו לא שמעו אל שכם וחמור ולא מלו, ויהי ביום השני בערב וימצאו ח' ילדים קטנים אשר לא מלו כי החביאום אמותם וישלחו חמור ושכם להביאם למולם וידלגו עליהם חדקם וששת אחיו בחרבותם ויבקשו להרגם ויבקשו להמית גם את שכם וחמור גם את דינה ויאמרו מה המעשה אשר עשיתם האין בבנות אחיכם הכנענים אשה כי תקחו לכם מבנות העברים אשר לא ידעתם תמול שלשום כו', ומה תשיבו ותענו בדבר הזה לאחיכם הכנענים כו', ואנה תוליכו חרפתכם כו', הנה אנחנו נלך למחר ואספנו כל אחינו הכנענים ונכה אתכם ולא נשאיר שריד, ויהי כשמוע שכם וחמור וכל אנשי העיר את דבריהם וייראו ויפחדו מאד וינחמו על כל אשר עשו, ויענו שכם וחמור אביו את חדקם אביהם ואחיו אשר דברתם אלינו נכונה היא עתה אל תאמרו כי מאהבת העברים עשינו זאת אך כי ראינו כי לא היה לבם וחפצם לעשות דברינו אודות בתם ועשינו זאת עד נמצא מבוקשנו מהם והיה כאשר נמצא חפצנו ועשינו להם את הדבר אשר תאמרו אלינו ועתה חכו והתמהמהו עד אשר ירפא בשרנו ועשינו להם אשר עם לבבנו ולבבכם, ודינה בת יעקב שמעה הדברים האלה ותמהר ותשלח נערה אחת אשר שלח אביה לשמרה בבית שכם ותלך ותגד כל דבריהם ליעקב ואל בניו. וימלאו חמה וישבעו שמעון ולוי חי ה' כי כעת מחר לא ישאר בעיר שריד ופליט וכן עשו (סה"י) והיו שמעון ולוי בני י"ג שנים (עיין בחיי וע"ל לוי). ושבו בני יעקב פ"ה נשים אשר לא ידעו איש ובהן נערה קטנה יפ"ת ויפ"מ ויקחה שמעון לאשה ומ"ו איש לקחו לעבדים והנשים לשפחות להן ולבניהם עד צאת בני יעקב מארץ מצרים (סה"י):
1