סדר הדורות, סדר ימות עולם ג׳שפ״טSeder HaDorot, Almanac 3389
א׳ג' לבלטשצר הוא ג"א שפ"ט נראה חזיון לדניאל (שם ס"ע) ועבד בלטשצר לחם רב:
1
ב׳דריוש הראשון בן אחשורוש מזרע מדי הגזבר (דניאל ו' וט') מלך על כשדים שהוא מלכות בבל אחרי מות בלטשצר שנת שפ"ט בן ס"ב שנה (דניאל ו') ומלך שנה (עס"ע פכ"ח) נמצא שנולד דריוש י"א ליהויכין שהיא שכ"ז, וז"ש (פכ"ב) יום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויכין נולד שטנו הוא דריוש (צ"ד). וצ"ע כי יהויכין מלך רק ג"ח, וי"ל לפי שמלך י' שנים בחיי אביו כמ"ש ג"א שכ"ז נחשב ג"ח לשנת י"א, אך לא הבנתי כי נבוכדנצר לא היה בירושלים רק נבוזראדן שר צבאו ועוד דלא נכנס להיכל רק שנת של"ח י"א לצדקיהו. וצ"ע:
2
ג׳נמצא כתוב בספרי מלכי פרס כי אסטרגוס מלך פרס לא היה לו כי אם בת אחת יורשת המלכות ויאהבה אחד משרי אביה ותהר לו וכשמוע אביה המית השר ההוא ושם בתו במאסר, ויהי בלדתה נתן המלך את הנער היולד לאחד ממשרתיו לשלוח אותו המדברה ועשה בן ויניחהו שם, וימן ה' כלבה ותיניקהו ויגדל הילד ונעשה בן חיל, ויאספו אליו אנשים ריקים ויהי עליהם לשר וכשמוע המלך קבץ אנשים רבים וישלח להרגו, וזה השר נקרא כורש בלשון סרסי כלב לפי שנתגדל מכלבה, ונתאמץ על זקנו והרגו ויכבוש את העיר וימלוך עליה ויכנע כל הארץ לפניו, ולפי שדריוש מלך מדי לא היה לו כ"א בת אחת נתן לו לאשה וירושת מלכות מדי, ואח"ז אמר כורש אל דריוש הנה אנחנו מלכים למה נהיה משועבדים לבלטשצר הלא הם זרע מרעים נלחמה בו כי לנו נאה המלוכה, ויאמר דריוש עשה בכחך ויהי אלהים עמך, וילחמו בבלטשצר וכשנתקרבו אל העיר יצאו צבאות בלטשצר ומפריצי ישראל נתחברו לו, ויוכו הפרסיים ובלטשצר שמח ועשה משתה והוציא כלי בית ה' ואז נראתה בכותל היכל המלך ידא די כתבה מנא מנא תקל ופרסין ודניאל פתר החידה, וסריס אחד של המלך היה מכיר דניאל מימי נבוכדנצר נתן אל לבו פשר דניאל, וכשראה המלך ישן משכרותו כרת את ראשו וימלט חוצה לעיר אל כורש ודריוש ויגד להם כל אשר קרה בלילה ההוא לבלטשצר ויתן בידיהם ראש בלטשצר, ויתמהו המלכים ויאמרו אין זה אלא עבור חטאם מחרבן בית ה' ונדרו נדר אם יתן ה' בבל בידם להשיב את הגזלה ולהרשות בני ישראל שיבנו הבית. ויהי בבוקר ויעלו המלכים על בבל וילכדוה וישחיתו כל ארץ כשדים ובבל ויכו לפי חרב מעולל ועד יונק ובטלה מלכות בבל, והיתה עמידת מלכות בבל מנמרוד עד בלטשצר אלף ת"ר שנים ומספר המלכים מ"ט או ג"א (צ"ד ח"ב), ואז הומלך דריוש בבבל ושאר מלכיות הניחם לכורש חתנו ויכבוש מלכיות אחרות, וכשחלה דריוש למות קרא אל כורש וימליכהו על בבל בחייו ויצוה לקיים הנדר. ואז נתן רשות לגולה לבנות ירושלים ונתן להם כלי בה"מ ואז בשנת אחת למלכות כורש ושנת נ"ב לחרבן יסדו ישראל שהלכו מבבל לירושלים יסוד בה"מ, וצרי יהודה ובנימין הלשינו על ישראל לכורש ונתבטלו מהבנין כל מלכות כורש ומלכות אחשורוש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש ואסתר שהיא שנת י"ח להתחלת יסודות בראשונה והיא שנת ע' לחרבן דאז השלימו בנין כל הבית, והיה לכורש כח הזכרון שהיה לו ת"ר אלף שכירים ולכ"א קראו בשמו בשעת הפרעון (שה"ק ק' הביאו אברבנאל ומכ"י ישעיה מ"ה):
3