סדר הדורות, סדר ימות עולם ג׳ש״צSeder HaDorot, Almanac 3390
א׳מלכי פרס נבוכו רבים במספרם אעפ"י שבס"ע (פכ"ח ופ"ל) אמרו שהיו למדי ופרס רק ד' מלכים אכן לדעת פר"א (פמ"ט) היו יותר, וברש"י דניאל י"א וכ"כ ר' סעדיה וראב"ע וכותבי זכרונות מנו לפרס י"ד. עיין יוחסין מאמר ה' זמן ה' ובמ"ע פל"ד (צ"ד):
1
ב׳כורש מלך ראשון בפרס מלך בשנת ג"א ש"צ והיו מלכים לפניו בפרס אלא שהיה מלך ראשון למלכות הכללי שבבל היתה ג"כ בידו (ע"ל ג"א שצ"ב), ובו בשנה נשלמו ע' של גלות בבל משנת מלוך נ"נ (ע"ל ג"א שי"ט), וכורש היה מלך חסד ואוהב ישראל ונקרא משיח (ישעיה מ"ה), ובשנה אחת לכורש העיר ה' את רוחו לבנות ביהמ"ק ועלה זרובבל ירושלים כו' (צ"ד), אחז"ל ג' נביאים עלו מהגולה אחד העיד להם על מקום המקדש ואחד העיד על מקום המזבח ואחד העיד שמקריבין אעפ"י שאין בית, וי"א אחד העיד על התורה שנכתבת אשורית, בבואם מבבל בנו מזבח והקריבו קרבן י"ט שנים קודם בנין הבית (שה"ק כ"א):
2
ג׳דניאל כתב היוחסין בסופו בסדר הקבלה שהעתיק הרמ"א שחשב וטעה כי חשב ע' שנים מגלותו (ר"ל שמלך נ"נ ד' ליהויקים שהוא שי"ט והוליך את דניאל וחמ"ו לבבל) ובא גבריאל והודיעו כי ע' שנה הוא מגלות צדקיהו (ר"ל י"א לצדקיהו גלה אותו והחריב הבית היא שנת של"ח), שמאז עד שמלך כורש שהתחיל ליסד הבית מ"ט שנה והם שבועים שבעה (ר"ל ז' שמטות) וזהו פרטן, כ"ב שנשארו לנ"נ כי בשנת כ"ג למלכותו החריב הבית (וכל שנות מלכותו היו מ"ה שנה כדאיתא מגילה י"א) ומלך אויל מרודך כ"ב שנה וג' דבלטשצר ואחריו דריוש שנה הרי מ"ט, והשבועים ס"ב שהם רל"ד (צ"ל תל"ד כי ז"פ ס"ב הוא תל"ד), צא מהם כ"א לבטול הבנין של תשלום ע' שנה על מ"ט הם ג"ש שמלך כורש וי"ד שמלך אחשורוש ואחריו דריוש בנו ונבנה הבית ועמד על מכונו ו' למלכותו עכ"ל, צא וראה כי מ"ש מתחלה ועד סוף שקר וטעות, מ"ש כ"ב של נ"נ כי כ"ג למלכו החריב זה אינו ומפורש (מלכים ב' כ"ה) כי י"ט למלכו החריב הבית א"כ נשאר לנ"נ כ"ו שנה, ומ"ש אויל מרודך כ"ב מפורש במגילה (י"א) כי כ"ג מלך, ומ"ש כ"א שנה ביטל הבנין ז"א דמפורש שם במגילה וברש"י ריש ס' חגי דהבטול היה רק י"ח שנה, ומ"ש ונבנה הבית ו' לדריוש, ממ"נ אם עד שנגמר קאמר א"כ אף לפי חשבונו יהיה יותר מכ"א ג' של כורש י"ד של אחשורוש ו' של דריוש הוי כ"ג, ואם מהתחלת הבנין מפורש בריש חגי שהתחיל לבנות שנה שניה למלכותו והוי י"ט הרי כל דבריו בטלים, ואמיתת הדבר מפורש ברש"י דניאל ט' דה"פ שבועים שבעים ת"צ שנה (ר"ל ע' שמטות כי ז"פ ע' הוא ת"צ) גלות בבל ע' ובית שני ת"ק, ושבועים שבעה ז' שמטות שלמות והיו בגולה קודם שיבא כורש ועוד היו יותר ג"ש אלא שלא היה שמטה שלמה לא נמנו, כי בשנה א' לדריוש המדי (שהוא שנת שפ"ט) שנאמר לו שבועים שבעים כלו ע' שנה לכבוש יהויקים (שהיה ג"א שי"ט כי מן שי"ט עד שפ"ט ע' שנה) אלא צא מהם י"ח שנה שקדמה כבוש יהויקים לחורבן הבית (שהיה של"ח) נשארו נ"ב שנה עד שחזרו בימי כורש (שנת ש"צ) שצוה שיעלו מן הגולה ויבנו הבית (כי מן של"ח שחרב עד ש"צ הוא נ"ב שנה שהם ז' שמטות וג' שנים) ושמטות שנים וששים חשוב ונבנתה ר"ל מיום שהתחיל כורש לבנות הבית עד חורבן בית שני תל"ח שנה דהוי ס"ב שמטות וד' שנים ולא מנה רק שמטות שלמות, והרי בין הכל שבעים שמטות שהם ת"צ שנה היינו שהיו בגלות עד שהתחיל כורש לבנות הבית נ"ב שנה דהוי ז' שמטות וג' שנים ונשאר לבית שני ס"ב שמטות וד' שנים העולין תל"ח שנה צא מהם י"ח שנה שהיה בטל הבנין מן שנת ש"צ שמלך כורש עד שנה שניה לדריוש שהתחיל לבנות הבית שנת ת"ח הוי ח"י שנים נשאר ת"ח לבית שני הרי הכל מכוון ונכון:
3
ד׳דניאל בטל בחכמתו ע"ז הנקרא בל והוכיח למלך שכלו הבל כנזכר בס' בל, י"א שזה היה בימי נ"נ וי"א בימי כורש וביוסיפון משמע בימי דריוש השני הבונה הבית, ורחוק בעיני שיאריך דניאל ימים כ"ב ולא נזכר שמו אצל שום אחד מכל מלכי פרס מכורש עד דריוש (צ"ד ח"ב). בעיר שושן ארון דניאל תולה באמצע נהר חדקל וארונו מזהיר כזהב גבוה מאד על עמודי ברזל ושלשלאות ברזל כי מקודם היה ארונו לצד אחד של הנהר ובאותו צד היה ברכה וצד השני של הנהר היה לעתים רעב ועשו מלחמה עם צד הב' עד שהוצרכו לתלות ארונו באמצע הנהר כדי שיוכלו לראותו מב' הצדדים, כי שושן הבירה עומד משני צדי הנהר על כל צד יש מקום וכשעוברין הספינות תחת ארון הנ"ל אם הם חסידים נצולים והולכים לכל מקום רצונם על הימים בשלום ואם הם רשעים נטבעים שם תחת הארון ותחת הארון נראין דגים שיש להם ראש מאירין כזהב במים ומהלך תחום שבת ממקום הארון אין צדין דגים בזכות דניאל ס' גא"י ועיין מסעות בנימין דכ"ב יפה להעתיקו פה וכן בספר בית ישראל, בעיר בבל הולך הנהר פרת וראיתי בית הגדול של נ"נ הוא חרב ובית של דניאל יפה ובשלמות, ובין ב' הבתים יש חלון קטן שמשם היו משליכין אגרות זה לזה ושם שלשים כסאות שישבו שלשים חכמים ובצד ימין יש חלון מכוון נגד ירושלים, ואצל ביתו מונח אבן גדול ואומרים שתחתיה מונחים כלי בה"מ, פעם א' רצו השרים ליטול האבן ומי שננע בו מת וזה מקרוב רצו לחפור תחתיו וברחוק ד' אמות מתו כלם והעומדים בסמוך נפלו מפחד ורתת מחמת רוח שיצא משם ותכף סתמו החפירה ועדיין הסימנים ניכרים, והייתי בעליה של דניאל נבנה מאבני שיש שהתפלל שם, וראיתי גוב אריות של דניאל וכבשן אש שהשליכו חמ"ו ובתנור ההוא כמעט החצי מים ומי שיש לו קדחת רוחץ במים ההם ומיד מתרפא (גא"י):
4