סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים ג׳שמ״טSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 3349
א׳רב שמואל ברב יצחק היה זקן מאד ולקח בדי הדס ומרקד לפני הכלה א"ר (זירא) קמכסיף לן ההוא סבא וכשמת אפסיק עמודא דנורא ביניהם, כתובות פ"ב (י"ז א') עיין ר' חנינא בר פפא, ובירושלמי פ"א דפאה הלכה א' הוה נסיב שיבישתיה והוה מקלס קומי כליא והוי ר' זעירא מטמר קומי אמר חמי להדין סבא איך הוא מבהית לן וכיון דדמך הוה ג' שעין קולות וברקים בעולם ויצא בת קול דמך ר"ש ברב יצחק גומל חסדים נפקין למגמל ליה חסד ונחית אש מן השמים כמין שבשא דנורא בין מטתו לציבורא והיו הבריות אומרים חזו הדין סבא קמת ליה שיבישתיה, ובירושלמי ר"פ כל הצלמים כשמת אתעקרון ארזים של א"י אמרין דהוה נסיב שושיבתה ומקלס כו' והוון רבנן מרננין ביה א"ל ר' זעירא ארפון ליה ידע ההוא סבא מה עביד כו' וכשמת יצא בת קול ואמרה ווי דדמך שמואל ב"י גמול חסדא. ובב"ר פ' חיי שרה (ר"פ נ"ט) כשמת יצא רוח סערה ועקר כל אילנות טובות למה כן דהוה לקיט מנהון שבשין ומרקד לפני הכלה והוה רבנן אמרי למה הוא מבזה ית אורייתא א"ר זעירא כו'. אמתיה דר' שמואל בר יצחק אמרה אנא הוה משזגא מנוי דמרי ולא חמית מילא בישא ירושלמי חלק הלכה ב' יבמות פ"ב הלכה ד', אכן ברבה פ' קדושים פ' כ"ד ענין זה ר' ישמעאל בר' יצחק כו' אנא הוי משמשא (פירש המתנות כהונה מציע המטה אבל בפי' הירוש' כתב משזגא פי' מכבסת, ונראה כגיר' הירושלמי שהיתה מכבסת לא מציע המטה, דאיתא בצוואות ר' אליעזר הגדול אפילו יש לו אלף עבדים יציע מטתו בעצמו ומסתמא לא היה עובר על זה) מנוי כו' ט"ס וצ"ל ר' שמואל ברב יצחק וכ"ה בילקוט ר"פ קדושים ענין זה ר' שמואל בר"י. והיוחסין סוף אות י' כתב ר' ישמעאל בר' יצחק כמו אלישע שלא נראה קרי על סדינו, מדרש קדושים הנ"ל אטעיהו. ובירושלמי פ' א"ל הממונה הלכה ז' ר' ישמעאל בר"י ג"כ ט"ס, וע"ל ר' ישמעאל משזגא פי' כיבוס, ובקדושין פ"ב (נ"ד א') ר' ישמעאל בר"י ג"כ ט"ס, ובזבחים (ס"ה ב') ר' זירא ור' שמעון ברב יצחק נ"ל ט"ס וצ"ל שמואל, תני אבוה דרב שמואל בר"י (ע"ש) ובאלפסי אבא אבוה דר"ש ב"י זבאשר"י רב שמואל בר יצחק ועיין זבחים (קי"א ב') בר רב יצחק, א"ל ר' אבא סוכה (ג' א'), בעא קומי ר' אבא בר ממל (ע"ש באריכות), ר' אבין בשמו, רב אדא בר יצחק (ע"ש) אולי אחיו הוא. הכי א"ר אסי (ע"ל בסמוך), בש"ר אסי תמיד (ל"א ב'), ר' ברכיה בר' יהודה בר סימון בשמו, ר' דרמסתי בשמו, בעא מקב הונא עירובין (ל"ו א'), אר"ה סוכה (ג' א ) כ"ה בספרים אחרים, תני קמיה דר"ה מגילה (ח' ב') ובב"ב (קי"ג רע"ב), רב הונא ור' ירמיה בשמו מדרש ריש פתיחתא דאיכה וכ"ה בירושלמי פ"א דחגיגה הלכה ז'. וצ"ע שר"ה יאמר בשם תלמידו, וראיתי בילקוט ירמיה סי' ט' רמז רפ"ב ענין זה ר"ה ור' ירמיה ור' שמואל ברב יצחק. ואולי הגיה כן מטעם שכתבתי. ר' הושעיה חתנו, ור' זירא פסחים (ע"ב ב'), שאל את ר' זעירא מה חידוש היה בבית המדרש ירושלמי פ' א"ל הממונה הלכה ו', ר' חגי שאלו. בש"ר חונה. בעא מר' חייא בר אבא מנחות (מ"ז א'), ואמר לר"א ב"א רבי אתה אומר כן הכי א"ר אסי חולין (צ"ח א') ועיי' ירושלמי גיטין פ"ג הלכה ב'. ר' חנניה בשמו. ר' חיננא בשמו, א"ר יוחנן חולין (קט"ז ב'). ור' יסא, ר' יוסי בר' בון בשמו, שאל לר' יעקב בר אחא ירושלמי יבמות פי"ב, שלח את ר"י ב"א לגבי ר' חייא בר בא ירושלמי במה אשה הלכה ב'. ר' ירמיה ור' מיישא בשמו ירושלמי שקלים רפ"ג ומדרש קהלת פ' אין טוב באדם שיאכל. ר' ירמיה שאל לר' זעירא קומי ערסיה דר' שמואל. בר יצחק ירושלמי נזיר פ"ז הלכה א'. א"ל ר' מיישא בר ברי' דריב"ל, ר' פנחס. משמיה דרב יבמות (מ"ו א'), אמר רב כתובות (כ"ו ב') נדה (מ"ז ב') ברכות (י"ד ב') מ"ק (י"ב ב') מגילה (ח' ב') תני ר"ש ב"י חמי רב הונא כו' א"ל רבא כו' אלא אמר רבא כו' א"ל אביי כו' דנראה כאלו רבא אמר לר"שי ב"י באותה שעה דתני קמיה דרב הונא והא רבא לא ראה את רב הונא (ע"ש), ונראה דלא גרסינן א"ל אלא הגירסא אמר רבא כו'. רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר רשב"י ר"ה (כ"ז סע"א), בשם רשב"א מדרש קהלת:
1