סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תק״בSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 502
א׳ר' אלעזר בן עזריה א) במשנה אבות ספ"ג. ברכות פ"א ה' פ"ד ז'. שביעית פ"א ח' פ"ג ג'. מעשרות פ"ה א'. מעשר שני פ"ה ט'. שבת פ"ד ב' פ"ה ד' פי"ט ג'. עירובין פ"ד א'. יומא פ"ח ט'. ביצה פ"ב ח'. מ"ק פ"א ב'. כתובות פ"ד ו' פ"ה א'. נדרים פ"ג י"א. נזיר פ"ו ב'. סוטה פ"ט ט"ו. ב"ק פ"ו ד'. מכות פ"א י'. עדיות פ"ג י"ב. זבחים פ"א ג'. מנחות פי"ג ו'. ערכין פ"ח ד'. כריתות פ"ב ה'. כלים פ"ג ח'. נגעים פ"ז ב' פ"ח ט' פי"ג ו'. מקואות פ"ג ב' פ"ח ג'. ידים פ"ג ה' פ"ד ב' ג'. מכשירין פ"ו ו'. טהרות פ"ז ז'. עוקצין פ"א ה':
1
ב׳ב) חכם ועשיר ועשירי לעזרא וכהן. וכשהעבירו את ר"ג דיבנה מינו אותו לנשיא בן י"ח שנה ונעשה לו נס ואהדרו לי' י"ח שורות חיורתא. ודרש לעולם יעסוק אדם בתורה אף שלא לשמה שיבוא לשמה ואיתוספו ת' ספסלי ואיכא דאמרי ת"ש הפסלי, ברכות (כ"ח). וכתב היוחסין [בסדר הדורות] בשם הירושלמי פ' תמיד נשחט שהיה בן י"ג שנה, ואינו שם כי אם בברכות פ' תפלת השחר סוף מתני' א' ותענית פ"ד סוף הלכה א'. בן שש עשרה שנה היה ונתמלא כל ראשו שיבות והיה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד במה להתלות בו ומה היתה יתדתו שהיה דור עשירי לעזרא. וכמה ספסלין היה שם פי' ספסלין של ת"ח חוץ מן העומדים אחורי הגדר, ח"א ש' חוץ כו'. וכיון שנתרצו להושיב ר"ג השכים ראב"ע עמהם לפתחו של ר"ג אעפ"כ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב"ד עכ"ל. וכתב ביפ"מ פ' תפלת השחר בהגהה סי' ח' בבבלי פ' מרובה דר' יהושע היה אב"ד דר"ג ע"כ ס"ל דלא היה ראב"ע אב"ד אלא שאחר שהחזירו את ר"ג לנשיאות היה ר"ג דורש ב' שבתות וראב"ע שבת א'. (ובש"ק (כ"ב ב') כתב שהיה ר"י בחברת ר"ג מ' שנה). וכתב היוחסין שם ולא נניח הפשט והיה יותר מן ע' שנה שאמר הרי אני כבן ע' שנה. והירושלמי לא דבר בזה של כבן ע' שנה עכ"ל, לא הבנתי דאילו כמשמעו שהיה בן ע' שנה למה אמר כבן ע'. ואולי באמת כשנתמנה לנשיא היה בן י"ח או ט"ז אך כשדרש לומר יציאת מצרים בלילות היה בן ע' ולא זכה שיסכימו עמו עד שדרשה בן זומא. ובירושלמי פ"ק דברכות אמר הרי אני כבן שבעים שנה אע"פ שנכנס לגדולה האריך ימים עכ"ל. וכתב היפ"מ סי' י"ט דזה חולק על הבבלי דאמר דעל דאהדרו לי' י"ח דרי חוורתא ביום שמינוהו לר"י ע"ז אמר הרי אני כבן שבעים:
2
ג׳ג) בשבת (נ"ד ב') י"ב אלף עגלים היה נותן מעשר בכל שנה ושנה. והקשו התוס' הא אמרינך בבכורות (נ"ג א') דאין מעשר בהמה נוהג אחר החורבן א"כ בזמן הבית היה מעשר ומסתמא בן י"ג שנה היה כשעישר דקטן לאו בר עישורי הוא וע"כ בשעת החורבן לא היה כי אם בן י"ד או ט"ו, שהרי ריב"ז נמשכה נשיאותו אחר החורבן שנה או שנתים (ע"ש) ואחריו היה ר"ג נשיא שנה או שנתים או ג' קודם שמינו את ראב"ע מדאמר בפ' תפלת השחר אשתקד (בר"ה) צעריה וכשהעמידוהו לנשיא היה בן י"ח א"כ ע"כ לא היה קודם החורבן כ"א בן י"ד או ט"ו לכל היותר א"כ בשביל ב' שנים שהפריש לא הל"ל כל שתא ושתא. וצ"ל דלא הוא היה מעשר רק אפוטרופוס שלו היה מעשר עבורו. א"נ לא נתבטל תיכף אחר החורבן עד כמה שנים. והרב ר' אלחנן מפרש הוה מעשר אחר החורבן ארנונא למלך (עיין כל זה בתוס' שם ובכורות שם ובע"ז (י"ג א') וביומא (ס"ו א') וביצה (כ"ג א') ושם בגמ' הגי' תליסר אלפי כו' אבל בתוס' במקומות הנ"ל הגי' תריסר אלפי):
3
ד׳ד) ביבמות (פ"ו ב') רע"א תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי. ראב"ע אומר אף לכהן. האי גינתא דהוה שקיל ראב"ע מעשר ראשון מינה אזל ר"ע אהדריה לפתחא לבי קברי אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי. ובירושלמי פ"ה דמעשר שני ה"ג פליגי ר' יהושע וראב"ע ר"י אומר אין נותנין מעשר לכהן ראב"ע אומר נותנין א"ל ר"י כו' א"ל ראב"ע כו' הוה חד גינה דרגיל ראב"ע ליקח ממנה מעשר והיה לאותו גינה ב' פתחים אחד למקום טומאה ואחד למקום טהרה אזל ר"ע וא"ל לבעל הגינה שיסתום הפתח שהוא למקום טהרה ויפתח הפתח של מקום טומאה ואם יבוא ראב"ע יאמר לו שיכנס בפתח של מקום טומאה. ואמר בעל הגינה דלמא ישלח שלוחא שאינו כהן ויכנס דרך פתח ההוא וא"ל ר"ע שתאמר כתיב אתם ר"ל שיקח בעצמו לא ע"י שלוחו. שמע ראב"ע ואמר תחבולות ר"ע בא לכאן באותה שעה החזיר ראב"ע כל המעשרות שנטל ע"ש. הקדימו קודם לר"ע אף שר"ע גדול ממנו מפני יחוסו (עיין ר"ע). אמר לר"ע עקיבא אם אתה מרבה כל היום איני שומע לך. מנחות (כ"ט א') נדה (ע"ב ב'):
4
ה׳ה) בבכורות (נ"ח א') אמר בן עזאי כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפות השום חוץ מקרח הזה. כתבו התוס' בשם ירושלמי הוא ראב"ע שהיה קרח (עיין ר' יהושע בן קרחא ור"ע). ובסוף סוטה משמת פסק העושר מחכמים. ובברכות (נ"ז ב') הרואה ראב"ע בחלום יצפה לעשירות. בשבת (נ"ד ב') פעם אחת יצאה פרתו של שכינו ברצועה שבין קרניה בשבת ולא מיחה והושחרו שיניו מפני התענית. ובעל המכתם כתב שהיה ביו"ט. ובירושלמי איתא אשתו נקראת פרתו ע"ד לולי חרשתם בעגלתי. פי' אשתו היתה יוצאת בדבר שאסרו חכמים וכינו אותה דרך גנאי פרתו, ופרה ועגל חדא מילתא היא. דרש בכרם ביבנה. כתובות (מ"ט) ב"ב (קל"א ב') רבה קהלת ו'. פ"ק דיבמות (ט"ז א') א"ר דוסא בן הרכינס יש בן לעזריה חבירנו (ע"ש). וקרא עליו נער הייתי וגם זקנתי. ובירושלמי שם פ"ק הלכה ו' שר' יונתן בן הרכינס קרא עליו פסוק זה ואמר מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא. היה נקרא קופה של בשמים גיטין (ס"ז א'). ביום שמינו אותו היה ר' ישמעאל ור' יהושע בן מתיא ור' יוסי דורמסקית. וקרא את ר' ישמעאל אחי ברכות (י"א א') ולר"ט ידים (פ"ד). ור"ח אמר כי ר' אליעזר רבו. ובשמות רבה פ' משפטים כי הלך עם ר"ג ור' יהושע ור"ע לרומי ואביו ר' עזריה חכם ועשיר (ע"ש). בתוס' יבמות (פ"ו א') ראב"ע קדם טובא לר"מ. א"ר יהושע מעשה בד' זקנים שישבו לפני ראב"ע ר' חוצפית ור' ישבב ור' חלפתא ור' יוחנן בן נורי תוספתא כלים ב"ב פרק ב'. כתב בס' ג"נ ראב"ע גלגול עזרא ואבן עזרא גלגול ראב"ע. ופרתו הנ"ל תיקון אשת קרח (היינו מכוון להירושלמי דפרתו היינו אשתו) שנתנה עצה לקרח בטלית של תכלת. ורצועה שבין קרניה רמז לד' כנפות שנקראים קרנות. מקום קבורתו בכפר עלמא (עיין ר"א בן ערך) והמסעות בנימין כתב קבור בקדש נפתלי (עיין ר"א בן ערך):
5
ו׳ו) בש"ר אלעזר המודעי. בייתוס בן זונין בזמנו. דוסא בן הרכינס (ע"ל). ר' יהודה בר' אלעאי תלמידו. ריב"ק בשמו. ר' יוסי הגלילי. ר' יוסי בן כיפר בשמו. בנו ר' ישמעאל. לוי הסרד בזמנו. רב שזבי בשמו. ר"ל בשמו. שמעון אחי עזריה דודו. רב ששת בשמו:
6