סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתס״חSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 868
א׳רבן גמליאל הזקן,
1
ב׳א) במשנה ערלה פ"ב י"ב ר"ה פ"ב ה'. יבמות פט"ז ז'. סוטה פ"ט ט"ו, גיטין פ"ד ב' ג' ואבות פ"א ט"ז. (עיין רשב"ג הזקן):
2
ג׳ב) רבן גמליאל הזקן (הוא סתם ר"ג) בן רבן שמעון בן הלל הזקן. הוא היה הראשון בנביאים שנקרא רבן כ"כ הערוך ערך אביי, א"כ מ"ש היוחסין בן ר"ש טעה, ועיין עשרה מאמרות מאמר חק"ד ח"ב פי"ט טעם דנקרא רבן אע"ג דגדול מרבן שמו, ע"ש בפי' יד יהודה סל"ד. ועיין בהקדמת המעתיק לפי' הרמב"ם למשניות סדר נשים, ותראה כי יש שם טעות:
3
ד׳ג) כתב היוחסין [בסדר הדורות], ואפילו בזמן הבית היה ר"ג הזקן ביבנה אעפ"י שהיה בירושלים כי גלתה סנהדרין מ' שנה קודם החורבן ושם תיקן שמואל הקטן בפניו ברכת המינים. וכתב רש"י (בר"ה ל"א רע"ב) כי ר"ג הזקן היה באושא וחזר ליבנה וכן נראה, אבל מ"ש רש"י כי בנו רשב"ג (ר"ל ר"ש הנהרג בן ר"ג הזקן) חזר לאושא כמ"ש בפ' אחרון דר"ה ז"א כי רשב"ג האמור שם (ל"ב א) שהיה באושא הוא (ר"ש בן גמליאל דיבנה) אביו של רבי כמו שנראה בפירוש מן החכמים שהיו מדברים עמו ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא (והגי' שלפנינו לא נזכר ר' ישמעאל רק ר' יוחנן בן ברוקא) ור' חנינא בר' יוסי הגלילי שהיו אחר ר"ע ור' יוחנן בן נורי, ור"י בן נורי חלק עם ר"ג דיבנה בקידוש החודש, א"כ מ"ש רש"י כי ר"ש הנהרג בן ר"ג הזקן חזר לאושא ז"א אלא ר"ש בן ר"ג דיבנה היה באושא, כי ריב"ז שאל יבנה וחכמיה מהקיסר שלא יהרגם. מזה נראה כי קודם החורבן היה ביבנה וכן היה שם ריב"ז ור"ג דיבנה אבל רשב"ג דיבנה אביו של רבי היה באושא עכ"ל היוחסין. ותמוה במה שהשיג על רש"י ז"ל (ל"א רע"ב) ד"ה ביבנה בימי ריב"ז אושא בימי ר"ג הזקן וחזר ליבנה ונוסחת העין יעקב אטעיתי' וכן בשלשלת הקבלה (ל"ב סע"ב) הגירסא אושא בימי ר"ג הזקן, אבל הגירסא שלפנינו אמתית אושא בימי ר"ג (ר"ל ר"ג דיבנה אביו של ר' שמעון אבי רבי) וחזרו מאושא ליבנה ובימי ר"ש בנו (הוא אביו של רבי) חזרו לאושא כדתניא לקמן בפרקין (ל"ב א) כשקדשו ב"ד כו' ר"ל שם כשקדשו ב"ד השנה באושא ירד ר' יוחנן בן ברוקא לפני התיבה כו' וא"ל רשב"ג כך היו נוהגין ביבנה, פרש"י בימי אבא כשהיתה הסנהדרין שם עכ"ל. ועיין בנדה (י"ד ב) שאל ראב"צ לחכמים באושא, ושם (מ"ח ב) אמר כך היו מפרשין ביבנה. ובירושלמי ספ"ק דסנהדרין אראב"צ כשהיה ר"ג יושב בב"ד ביבנה אבא יושב בימינו. וברש"י ס"פ בכל מערבין דראב"צ היה בזמן ר"ג (דיבנה) בר פלוגתי' דר' יהושע. באושא תקנו תקנות כתובת (מ"ט ב) ורש"י ב"מ (ל"ה סע"א) וע"ל ר' ישמעאל היה מהולכי אושא. הרי מוכח מכל הנ"ל דר"ג דיבנה בן בנו של ר"ג הזקן היה באושא וחזר ליבנה ובימי בנו ר"ש אביו של רבי חזר לאושא. וכן מוכח מלשון רש"י עצמו דכתב יבנה בימי ריב"ז אושא בימי ר"ג (היינו ר"ג דיבנה) דאילו היתה כוונתו על ר"ג הזקן ה"ל להקדימו כי ר"ג הזקן היה נשיא ומת קודם החורבן י"ח שנה וריב"ז נעשה נשיא אחר החורבן אחר הריגת ר"ש רק ב' שנים ומחצה (ע"ש) א"כ בימי ר"ג הזקן לא היה עדיין באושא. וכן מוכח ממה שהקשה בירושלמי פאה רפ"ק ר' ישבב חילק נכסיו ושלח לו ר"ג הזקן הלא אמרו (באושא) המבזבז אל יבזבז יותר מחומש והקשה והא ר"ג קודם לאושא הוי (ר"ל ואיך שלח להם תקנות אושא אחר שהוא קודם לאושא) ומשני כך היתה הלכה בידם (ר"ל קודם שתקנו באושא) ושכחוהו ועמדו השנים (ר"ל באושא) והסכימו על דעת הראשונים עכ"ל. ואחר זמן רב בא לידי ס' עיר בנימין השני הנדפס מחדש וכתב במסכת פאה וז"ל. הנה נפלאתי מאד מה שהקשה בירושלמי כאן ר"ג קודם לאושא הוה, והלא בר"ה חשיב באותן י' גליות סנהדרין מיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא. פרש"י יבנה בימי ריב"ז אושא בימי ר"ג הזקן ושם נתקן תקנה ההיא (ר"ל א"כ תקנת אושא היתה בימי ר"ג הזקן ואיך הקשה הא ר"ג הזקן קדם לתקנת אושא) וכתב אם לא שנאמר שברור היה להירושלמי שזה ר"ג ששלח לר' ישבב קדם לתקנת אושא כי תקנה זו נתקן כשגלו שנית לאושא וזה היה אחר ר"ג הזקן עכ"ל. גם לו נזדמנה נוסחא מוטעת בלשון רש"י, אושא בימי ר"ג הזקן כפי הנוסחא של העין יעקב, א"כ במ"ש ליישב קושיית הירושלמי שתקנה זו נתקנה כשגלו שנית לאושא גם זה אינו. ולדעתי כי י' גליות שגלו מלשכת הגזית לחניות ומחניות לירושלים ומירושלים ליבנה זה היה במ' שנה קודם החורבן ומה שגלו מיבנה לאושא כו' זה היה אחר החורבן וכן נראין הדברים שר"ג הזקן היה ביבנה קודם החורבן כי שמואל הקטן שמת בחייו תיקן ברכת המינים לפניו ביבנה ור"ג הזקן מת י"ח שנים קודם החורבן. (וע"ל ר"א בן הורקנוס יצא ב"ק בעלייה ביבנה שראויה השכינה ורוח הקדש לשרות על שנים ונתנו עיניהם על שמואל הקטן). ואפשר שגם לאושא גלו קודם החורבן בימי ר"ש הנהרג אך מה שגלו שנית ליבנה ולאושא שנית זה היה בימי ר"ג דיבנה ור' שמעון בנו. (ועיין חנניה סגן הכהנים שכתבתי בשם ירושלמי דפסחים שהיה קודם לאושא ונהרג בשעת החורבן א"כ לא היו באושא קודם החורבן). וא"כ הא דפ"ד דר"ה (ל"א) י' גליות גלו סנהדרין מלשכת הגזית לחנויות לירושלים ליבנה לאושא ליבנה לאושא לשפרעם לבית שערים לציפורי לטבריה. י"ל קודם החורבן גלו מירושלים ליבנה והיה שם ר"ג הזקן ומשך ישיבתו שם עד בימי ריב"ז, ובר"ה (כ"ט ב) התקין ריב"ז אחר החורבן אר"א לא התקין אלא ביבנה לבד הרי היו ביבנה אחר החורבן וגלו לאושא בימי ר"ג דיבנה ובימיו חזרו מאושא ליבנה, ובימי רשב"ג שהוא אביו של רבי חזרו לאושא כמ"ש רש"י, ובימי רבי לבית שערים וציפורי וטבריה כמ"ש רש"י. א"כ היוחסין והשלשלת הקבלה ובעל עיר בנימין ובעל עין יעקב טעו כלם ושגו ברואה:
4
ה׳ד) התקין ר"ג הזקן עירובין (מ"ה א) גיטין (ל"ב א, ל"ד ב). כתב היוחסין [אצל ר"ג דיבנה] בתוספתא פ"ז דשבת שורפין על הנשיאים כמו על המלכים. כשמת ר"ג הזקן שרף עליו אונקלוס (ע"ש) מטתו וכלי תשמישו בע' מנה צורי ע"ז (י"א א) וכל מנה כ"ה שקלים, וי"מ ע' מנה ר"ל ע' פעמים ק' שהם ז' אלפים דינרין. ונהג קלות ראש בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן (כתובות ח' ב, מ"ק כ"ז ב) עכ"ל. משמת בטל כבוד התורה סוף סוטה (מ"ט א) והערוך ערך בטל (ט"ס וצ"ל ערך כבוד) פירש בני אדם שמכבדין בעלי תורה, ובפ' הקורא את המגילה (כ"א א) עד ר"ג הזקן היו למידין תורה מעומד משמת ירד חולי לעולם ולומדין מיושב והיינו דתנן משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות (במשנה פ' עגלה ערופה). והוא מאנשי כנה"ג (שה"ש רבה א):
5
ו׳ה) ר' אליעזר ור' יהושע היו במיתתו גם במיתת ר"ג דיבנה בן בנו והורו בכפיית מטתו, מ"ק (כ"ז א), שאלה בלורית הגיורת את ר"ג כו' נטפל לה ר' יוסי הכהן ר"ה (י"ז ב). וצ"ע כי נראה דר"ג זה עם ר' יוסף הכהן שהיה תלמיד ריב"ז הוא ר"ג דיבנה. שאל אגריפס שר צבא (רומיי היה הממונה על ראשי הגייסות ובימי אגריפס המלך היה רש"י) לר"ג ע"ז (נ"ה א). שמעון הפקולי הסדיר לפניו שמונה עשרה (ע"ש). שמעון הנהרג ויועזר איש הבירה שאל ממנו. ר' שמעון בן נתנאל חתנו. שמואל הקטן עלה לעבר שנים. והספיד לשמואל הקטן (ע"ש). חזקיה אבי עקש העיד לפניו. ר' חנינא בן דוסא התפלל על בנו. ריב"ז חבירו. נחמיה איש בית דלי מקובל ממנו. שמעון איש המצפה לפניו:
6