סדר טרוייש א׳Seder Troyes 1
א׳פרק א', פסוקי דזמרה:
1
ב׳מזמור לתודה נהגו שלא לאמרה בימי פסח, לפי שאין מקריבין תודה בהן בזמן שבית המקדש קיים מפני החמץ שבה, גם לא בערב פסח שלא למעט זמן אכילתו שהוא לילה ויום, והקשו לי אנשים להניחו מטעם זה ערב י"ה, ונר' דל"ד דהתם בפסח אין לו זמן אכילה אלא עד ד' שעות מדרבנן ועד חצות מדאורייתא, אבל גבי י"ה יש לו זמן אכילה כל היום כולו והקדשים עיקר מצות' ביום, ובשם הר"ר אליעזר מפלאגי שמעתי כי ראוי להאמר גם בשבת מרוב שבח שבו, ופתרון מזמור לתודה לשון הודאה הוא וע"ש הקרבן הוא נאמר, ואמנם שמעתי כי יש בו מ' תיבות כנגד מ' לחמי תודה מלבד ב' תיבות הראשונות שאינם מן המנין. (מזמור לתודה) שמעה ה' צדק הקשיבה רנתי [מזמ' י"ז] אותו מזמור ליום הכסא בפסוקי דזמרא אחר סיום לדוד בשנותו וגו', כי בספר תילים תפלה למשה ויהי נועם סמוכי' יחד, הלכך אין להפסיק באותו מזמור, וכן לדוד משכיל [מזמ' ל"ב] ביום כפור אחר סיום הלל הגדול לפני רננו צדיקים כי כה סדרם בספר תילים. ויהי נועם:
2
ג׳י"א שאין אומ' אותו בשבת ראשון שאין בו ומעשה ידינו וגו' אמנם מנהגינו להזכירו.
3
ד׳מנהג מזמור שיר ליום השבת:
4
ה׳מורי אבי ז"ל היה אומר פסוק זה גם בי"ט ונ"ט לדבריו כי י"ט נקרא שבת בכמה מקומות, שבת שבתון הוא (ויקרא כ"ג), וגם כי המזמור אינו מזכיר משבת יותר ופתרונו כי גם ביום השבת טוב להודות אף כי יום עונג הוא כמו שאנו אומר' ואני תפלתי במנחה בשבת שאין אנו כשותי יין (כדאמ' בברכות שאמ' דוד איני כשאר מלאכים) ופסוק דלעי' מצי' כתיב ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר (תהלים ס"ט), ויש מדלגין פסוק ראשון ואומ' מן טוב להודות ואילך, וראייה קצת יש לדבריהם שיש במדרש:
5
ו׳אדם הראשון כיון שנכנס שבת אומ' מזמור שיר ליום השבת ומצינו באגד' שהשבת עצמו אומר כך כמו ששמעתי, ומ"מ נרא' דאין להקפיד לאומרו אעפ"י שנ' ליום השבת מ"ד אתהילה לדוד וכיוצא בהן. והאומ' מזמור שיר טוב להודות ומדלג ליום השבת אינו אל' טועה, ועל פי המדרש שהבאתי ראוי לומ' ביוצר של שבת, ויום השביעי משבח ואומר כלומר הוא עצמו ואח"כ יפארו לו כל יצוריו לאל אשר שבת, ותפארת עטה ליום המנוחה.
6