שפת אמת, דברים, ליום כיפור י׳Sefat Emet, Deuteronomy, For the Day of Atonement 10
א׳תרנ"ה
1
ב׳איתא בתדב"א כי במ' ימים האחרונים שעלה מרע"ה להר התענו בנ"י וביום האחרון קבעו תענית לילה ויום ונתרצה להם הקב"ה וקבע אותו ליום סליחה ומחילה לדורות. ובודאי היה זה בכח אהרן כאשר נשתתף עמהם בחטא החזיר אותם בתשובה ולכן נמסר כפרת היום ביד אהרן כה"ג. ותקנו בזה מה שבראשונה הקדימו נעשה לנשמע וע"י החטא איבדו בחי' נעשה ועתה (ע"י) התשובה הקדימו נעשה לנשמע שקבעו לעצמם יום תענית מה שעתיד הקב"ה אח"כ לצוות להם. וביוהכ"פ ניתנו לוחות האחרונות. וע"ז אומרים בתפלת שבת ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת. דיש זכור ושמור זכור בפה שמור בלב וכתיבות הלוחות הוא החקיקה בלבות בנ"י כמ"ש כתבם על לוח לבך וע"י החטא לא יכלו לקבל הלוחות. ואחר שנמחל להם ונטהרו הלבבות ביוה"כ נחזר להם זו החקיקה בלב. ובאמת חטא העגל שמור לדורות ולעומת זה בכל יוהכ"פ בכל שנה ושנה נמחל קצת מזה החטא ונכנסין בשערי הקדושה לקבל הרשימה בלב:
2