שפת אמת, דברים, ליום כיפור ט׳Sefat Emet, Deuteronomy, For the Day of Atonement 9
א׳תרנ"ג
1
ב׳כתיב לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה. הוא ר"ה יוה"כ וסוכות שניתן לבנ"י. כי ר"ה הוא בחי' חכמה כמ"ש שופר חכמה ואינה מלאכה. והיא בחי' יראה כדכ' הן יראת ה' היא חכמה וכתיב מה ה' אלקיך שואל כו' כי אם ליראה לכן רמזו אינה מלאכה שהוא רק הביטול בחי' כח מה. ואמרו אם אין יראה אין חכמה. וסור מרע בינה הוא בחי' יוכ"פ לפני ה' תטהרו ועיקר ביוהכ"פ להיות נעשין סור מרע שכל ימי השנה א"י מכח לכלוך החטאים ועונות. ועתה שיום כפרה הוא צריך לשוב בתשובה להיות סור מרע. וזוכין לבינה כי יש נ' שערי בינה וביוהכ"פ נפתח שער הנ' והוא שבת העליון מכל שבתות השנה ולכן כ' ועניתם כדי להתקרב לבחי' עוה"ב שאין בו אכילה ושתי'. והנה בכל שבת כתיב ביני ובין בנ"י [אות הוא] ובזוה"ק ויקהל איתא כי רוח עליון היורד בשבת נהנה מעונג שבת ע"ש פי' ושמרו בני ישראל את השבת. וכאן כתיב ועניתם את נפשותיכם הוא ג"כ ע"י הרוח שבו יש התקשרות ביני ובין בני ישראל. וכמו שבנ"י מענגין השבת לשם שמים כענין ישמח ישראל בעושיו. כן עתה מעלה הרוח את נפשות בנ"י להיות להם אחיזה בחלק העליון שאין בו אכילה ושתי'. ועניתם היא מלשון עונין על הן הן להיות נמשכין אחר הארת זה היום הטהור והקדוש. וזה לא יוכל להיות רק ע"י עינוי מאכילה ושתי'. וגם בכל שבת אמרו חז"ל שהוא מעין עוה"ב ויוהכ"פ הוא שורש כל השבתות. לכן הוא יום אחד בשנה. ובנפש כל עבודות יוהכ"פ אין כשרים רק בכ"ג שהוא אחד המיוחד מכל בנ"י. ובמקום מיוחד בקדשי קדשים שהוא בשורש העליון למעלה מן הטבע. ואיתא בזוה"ק המתענה בשבת קורעין לו גז"ד של ע' שנה לכן בנ"י שמתענין בשבת שבתון נמחל להם כל העונות. וכמו דבכל שבת יום הששי מכין לשבת כמו כן עיו"כ מכין התענית של יוהכ"פ:
2