שפת אמת, דברים, ליום כיפור ח׳Sefat Emet, Deuteronomy, For the Day of Atonement 8
א׳תרנ"ב
1
ב׳מערב עד ערב כו' ולמדו מכאן תוספות מחול אל הקודש. כי יוהכ"פ הוא מעין עוה"ב והוא יום מיוחד מכל ימות השנה כמ"ש ז"ל על פסוק ימים יוצרו ולא אחד בהם זה יוהכ"פ שמאיר בו הארה מעולם העליון. ואפילו השטן אין לו רשות להשטין. ומאחר ששס"ה ימים בשנה הם נגד שס"ה גידין בנפש. נראה כי זה היום הוא גיד המילה. לכן ניתן לבנ"י רשות להסיר הערלה מזה הגיד. וכמו כן הוסר השטן מזה היום. לכן איתא בפרקי דר"א כי אאע"ה נימול ביוהכ"פ. ויליף גז"ש בעצם היום הזה דכתיב במילת אברהם וביוהכ"פ כתיב עצם היום. והרמז כנ"ל שיש בו התגלות אור פנימי והערלה מוסרת מזה היום ומזה המקום. ולכן זה היום והמקום מאיר לכל הימים. וכמו כן גיד המילה כולל כל הגידין וכל האדם ומעלה כולם כמ"ש מי יעלה לנו כו'. וכמו כן זה היום מעלה כל הימים, ודבר שהי' בכלל ויצא כו' ללמד על הכלל כולו יצא וניתן זה היום לבנ"י עדות שהם מוכנים לעוה"ב. כמו כן במילה דכתיב ועמך כולם צדיקים כו'. ולכן צריכין לבטל כל הימים אל זה היום ולערב אותם כדי שיה' לכולם יניקה מזה היום. וזהו הרמז מערב עד ערב. ופי' ולו אחד בהם קרי וכתיב לו בוא"ו ובאל"ף. פי' שזה היום מעלה כל הימים למעלה מן הטבע כמ"ש במ"א כי ע"י הביטול אל שורש הנעלם זה עיקר הקיום. ולכן יש לשמוח בבוא זה יום הקדוש. לכן האוכל בתשיעי כו' בזו השמחה יש בו הארה מיוהכ"פ. וכמו כן במוצאי יוהכ"פ דכתיב עד ערב וקשה ג"כ וכי בערב מתענין הלא ביום מתענין. רק האוכל ושמח במוצאי יוהכ"פ כאלו התענה. ונמשך הארה ע"י זו השמחה מיוהכ"פ לכל הימים. וכמ"ש לך אכול בשמחה כו':
2
ג׳שייך לעיל במ"ש שיוהכ"פ מיוחד נגד גיד המילה כמו כן זה לעומת זה ת"ב מיוחד נגד גיד הנשה כדאיתא בזוה"ק. וכמו שגיד הנשה מנשה פולחנא דמרי עלמא כמו כן המילה הוא בחי' הזכירה כמ"ש במ"א מזה:
3