שפת אמת, דברים, כי תבוא ט״וSefat Emet, Deuteronomy, Ki Tavo 15
א׳תרמ"ה
1
ב׳בתנחומא בפ' היום הזה ה' כו' מצוך. בואו נשתחוה כו' צפה מרע"ה שביכורים עתידין להתבטל תיקן שלש תפלות בכל יום ע"ש. כי מצות הביכורים הוא שבנ"י יעלו הכל אל השורש בכח הראשית. כמ"ש בראשית ברא כו' דרשו חז"ל בשביל בנ"י שנק' ראשית ובזכות תרומות ומעשרות כו'. והכל א' כי הקב"ה ברא העולם באופן זה שע"י שיהי' עליות הראשיות אליו ית' יתקיים כל המשויר. ולא כל הרוצה ליטול השם יטול. ורק בנ"י הם יכולין להעלות הראשית אליו ית'. ובזה מקיימין כל העולם וע"ז אמרו ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם כו'. והקב"ה וב"ש השליט בנ"י על כל התחתונים כדי שיוכלו להעלות כולם אליו ית'. ובנ"י המה ממליכים אותו ית' ומשליטין אותו על הכל. וז"ש את ה' האמרת כו' וה' האמירך וכ' היום שבכל יום יש ב' אלו הפעולות שעושין בנ"י את הקב"ה חטיבה א' בק"ש ה' אחד. וכמו כן הקב"ה עושה אותם חטיבה אחת וכל השפע באה רק להם וממילא המה שולטין על כל. וזהו התפלה אד' שפתי תפתח והיא בחי' ה' האמירך כנ"ל. וכשבהמ"ק הי' קיים הי' נגלה כ"ז גם בחצוניות והיו מעלין ג"כ הראשית בגשמיות. מראשית כל פרי האד' הוא כולל כל פרי אדמה ממש ע"י אשר תביא מארצך כו'. כי א"י היא הראשית מכל ארצות ומשם מביאין ראשית למקדש ועתה מתקיים בפנימיות נפשות בנ"י עבודה שבלב זו תפלה:
2