שפת אמת, דברים, כי תבוא י״דSefat Emet, Deuteronomy, Ki Tavo 14
א׳תרמ"ד
1
ב׳במדרש תנחומא בפסוק בואו נשתחוה ונכרעה נברכה כו' ראה מרע"ה שבהמ"ק עתיד ליחרב וביכורים עתידין לפסוק תיקן ג' תפלות שתפלה חביבה לפני הקב"ה שמרע"ה אחר שגזר עליו שלא יכנוס התפלל כו'. כי בזמן המקדש הי' לבנ"י התדבקות אל השורש והיו ממשיכין ממנו תמיד התחדשות החיות. ומצות הביכורים הי' מביא ברכה לכל הפירות כדכ' ושמחת בכל הטוב. שע"י המצוה היו מקבלין בנ"י הטוב הנשפע להם מהשי"ת בשמחה. כי כל הדבוק אל השורש מביא שמחה. דכ' לישרי לב שמחה דאלקים עשה האדם ישר וכשמקבלין כל הדברים בלי השתנות מביא שמחה. וחז"ל דרשו בכל הטוב שביכורים צריכין שירה ע"ש. שזה כל השירה התדבקות הדברים בשורשן בלי השתנות. וע"י שמעלין הכל עד שורש הראשית כאשר מצינו שקורא כל סדר יצ"מ עד התחלת יעקב אע"ה ארמי אובד אבי כו'. כנראה שהיו מעוררין ע"י הביכורים ראשית כחן של בנ"י בני בכורי ישראל. ע"י שהביאו הראשית אליו ית' נתעורר בשמים זכותן של בנ"י שנק' ראשית תבואתו. ועתה שאין לנו בהמ"ק מ"מ ע"י תורה ותפלה יכולין ג"כ לעורר השורש. כאשר מצינו במרע"ה שע"י התפלה זכה שהראהו הקב"ה בהמ"ק. והיינו שהראהו כל מה שהיו מעוררין בנ"י בעבודת המקדש ראה הוא בכח התפלה והתשוקה שהי' לו. וכמו שהראה לבנ"י אז כח מצות הביכורים והוידוי היום הזה ה' מצוך כו' שהראה להם בחוש הראות כנ"ל. וכמו כן גם עתה שנחרב המקדש ע"י התפלה יכולין לעורר השורש. נכרעה נברכה ע"י הכנעה וביטול להשורש מתדבקין וממשיכין ברכה. נברכה מלשון מבריך ומרכיב וממילא נמשך ברכה ג"כ. ובכח שכתב לפני ה' עושנו. להתדבק בכח הנשמה שהיא חלק אלקי ממעל שנק' מעשי ידיו של הקב"ה כדכ' ונשמות אני עשיתי. וזה הג' תפלות לעורר דביקות נר"נ בשמים כנ"ל:
2
ג׳בפסוק ולא נתן ה' לכם לב כו' ואזנים לשמוע כו'. דכ' היום הזה נהיית לעם. והגם דחז"ל דרשו על כל יום יהי' בעיניך כחדשים. מ"מ הפשוט ג"כ אמת דבסוף הארבעים שנה ניתן להם התורה במתנה. כדאיתא במד' גבי מ' יום שהי' מרע"ה במרום ויתן א"מ ככלותו דרשו ששכח עד שנתנה לו הקב"ה לבסוף במתנה ע"ש בפ' כי תשא. והנה בנ"י מכח החטא נחשב להם יום לשנה ולא יכלו לתקן עד סוף מ' שנה. כי ענין מ' יום וודאי הי' כמו יצירת הוולד שהיא במ' יום. כן סדר התרי"ג מצות שבתורה שמסודרים נגד האברים והגידין והם בסדר וציור קומה שלימה. שמקודם קיבלו התורה בכלל אבל בפרטות לסדר כל מצות התורה שזה בחי' תורה שבע"פ. זה ניתן להם בסוף ואז ממש נעשו הוי' חדשה כדכ' נהיית לעם וז"ש ולא נתן כו' לכם לב כו' ואזנים כו'. ועמ"ש במ"א עוד מזה ובשם הרב מפרשיסחא ז"ל:
3