שפת אמת, דברים, כי תבוא כ״טSefat Emet, Deuteronomy, Ki Tavo 29
א׳תרנ"ט
1
ב׳בספרי עשה מצוה כו' שבשכרה תיכנס לארץ. וכן דרש בפסוק ויביאנו אל המקום הזה בהמ"ק בזכות זה ויתן לנו את הארץ הזאת ע"ש. דכ' וירוממך לרשת ארץ כי בנ"י זכו אל א"י במתנה מן השמים לכן תכלית כניסת א"י היא זה התרוממות אל השורש. וזה מצות ביכורים שנק' ראשית כמ"ש חז"ל תרומת ידך אלו הביכורים. ידך היא המקום והרשות. ובהמ"ק נקרא המקום שהוא שורש כל המקומות ומשם ניתן להם א"י. ולכן סמכו למחיות עמלק כמ"ש בהכרת רשעים תראה כשמתרומם אל השורש. וברשעים כ' בפרוח כו' כמו עשב כו' להשמדם כו'. ואתה מרום לעולם שנחלת ישראל באה מן השמים. וכ"כ ותרם כראם קרני כו' ותבט עיני בשורי כח הרשעים מלמטה כמו עשב ואין להם תקומה. אבל כחן של ישראל ע"י הביטול אל השורש ומלמעלה למטה זוכין אל הירושה של א"י למטה ואז כשזה קם זה נופל. וכ"כ והי' בהניח כו' בארץ אשר ה"א נותן לך כו' תמחה את זכר עמלק:
2
ג׳בפסוק ולא שכחתי פרש"י ולא שכחתי מלברכך על הפרשת מעשרות. מה שתולה הברכה בזה. כי עיקר קיום המצות לעשותו בשמחה ואהבה. וכפי מה שמשתוקק האדם כל היום לקיים המצות כך יכול לעשותם באמת. לכן מקדימין ברכה אל המצוה להראות החביבות וזה הכנה אל המצוה. ובזה יש ברכה בהמצוה ונשאר הארת המצוה באדם כל היום. וכמ"ש חז"ל המצות שקיבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה. כן הוא בכל פרט כשעושין המצוה בשמחה נשאר כח המצוה באדם לעולם. וזה לא שכחתי שאין לאדם לשכוח לעולם חביבות המצוה. לא שכחתי קודם מעשה המצוה ולא נשכח ממני אחר עשיות המצוה וזה ענין ברכת המצות:
3
ד׳במדרש והי' אם שמוע תשמע זש"ה אשרי אדם שומע לי ששמועותיו לי כו' לשקוד על דלתותי לכנוס דלת לפנים מדלת ע"ש. דכ' יפתח ה"א לך את אוצרו הטוב. מכלל שיש אוצר לפנים מאוצר. ולבנ"י מוכן אוצר הטוב כמ"ש ששת ימי המעשה יהי' סגור וביום השבת יפתח. שאין ימי המעשה מוכנים לקבל הארת שער החצר הפנימי רק יום השבת. כמו כן בנפשות אין כל הנפשות זוכין לאוצר הטוב רק בנ"י. וז"ש יפתח ה"א לך. ולכן השבת אות מיוחד לבנ"י כמ"ש שבת וישראל מעידין זה על זה. ואיתא עוה"ז דומה לפרוזדור בפני עוה"ב ובנ"י שהם בני עוה"ב נפתח להם הטרקלין. וכן בש"ק שהיא מעין עוה"ב נפתח בו שער הפנימי ולכן נק' מתנה טובה בבית גנזי. ובנ"י כשמתפללין להמשיך ברכה לעולם צריכין לכנוס דלת לפנים מדלת. פי' לבקש שפע קודש מעולם העליון שורש הברכה קודם שנתפשט ומתלבש בדרך הנהגת הטבע. וזה אוצרו הטוב שהיא התורה שנק' טוב ובאמת זה תלוי בעבודת האדם לפי שבנ"י מקבלין עול תורה ומצות בפנימיות הלב. זה אם שמוע תשמע כמ"ש שמעי בת כו' אח"כ והטי אזנך להיות נקבע בעומק הלב. ז"ש שומע לי כ"מ שנאמר לי קיים לעולם שיהי' נשאר בו דבר של קימא. ז"ש ששמועותיו לי שכל כח השמיעה מתלבש בשמיעת דברי תורה לכן מדה במדה פותחין משמים ג"כ שער הפנימי:
4