שפת אמת, דברים, כי תצא ט׳Sefat Emet, Deuteronomy, Ki Teitzei 9
א׳תרל"ט
1
ב׳כי תצא כו' על אויביך. ר"ל כשהוא בפנים והוא בן חורין. אז הוא עיקר העסק לצאת כשהוא שליט על האויב. וז"ש רש"י במלחמת הרשות, כי כשהוא תוך המלחמה מוכרח הוא להלחם ונק' מלחמות חובה ואז א"י לשבות היפ"ת. רק כשהוא בן חורין ורק מלחמות ה' נלחם אז יכול לשבות ניצוצי קדושה ע"י המלחמה. ואעפ"כ כיון שבא ע"י האויב צריך שמירה הרבה באלה העצות עד שתסיר שמלת שבי' הוא הלבוש שנתלבש מסט"א בהיות נשבה שם. ודבר זה נוהג בכל איש ישראל שבוודאי ע"י מלחמות התאוות מרויח האדם וזוכה להשגה. עכ"ז כיון שבא ע"י היצה"ר צריך שמירה ובירור הרבה פעמים עד שיזכה לעלי' שלימה אל הבורא ית':
2
ג׳במדרש לוית חן כו' וענקים לגרגרותיך כו' ומשל הפרדס כו'. וכבר כ' במ"א. וקיצור הדברים כי לכל מצוה יש שכר בפרט כפי המצוה. אבל לבד זה יש שכר בכלל על גמר הפרדס. וזה השכר שוה לכל הפועלים. ושכר זה עולה על כולנה. והיא בחי' אריכת ימים ששוותה תורה לקלה וחמורה. והיא התדבקות הימים בעולם שכולו ארוך והוא לוית חן, כי לכל דבר יש שורש בשמים. ועי"ז מעלה חן ומתקיים למטה. וע"י תורה ומצות מתחבר להשורש. ויופי הגוף ע"י הראש וזה וענקים לגרגרותיך כי חיבור הדעת להמעשה הוא עיקר החן והתכשיט. וקצרתי:
3