שפת אמת, דברים, נצבים ט״וSefat Emet, Deuteronomy, Nitzavim 15
א׳תרמ"ז
1
ב׳במדרש בענין התפלה. כי עיקר כחן של בנ"י בפה הוא תורה ותפלה. והנה דור המדבר הי' בחי' תורה שנק' דרך. וא"י היא בחי' תפלה עבודה שבלב ונק' עמידה. ולכן כ' אתם נצבים שנעשו עומדים. והגם כי מדרגת התפלה למטה ממדרגת התורה אבל היא היסוד כמו היקום אשר ברגליהם. ועל ב' אלו כ' לא נפלאת היא ולא רחוקה כי קרוב כו'. בפיך זו תורה ובלבבך זו תפלה. והם בחי' תש"י נגד הלב. ותש"ר למען תהי' תורת ה' בפיך. ואלו הם הפותח והחותם שכ' במדרש:
2
ג׳אתם נצבים כו' פרש"י שכינסם וזרזן כשיצאו מרשותו כו'. כי הנה מתחלה היו ב"י בחי' צדיקים גמורים. ואחר החטא נעשו בע"ת. ואותו הדור הוצרך להכין ב' המדרגות בעבור כל הדורות. וז"ש לא נפלאת היא כו' לא בשמים היא בחי' הראשונה שזכו להוריד תורה מן השמים. מה שהי' מקודם נפלא ומכוסה מעוה"ז. ואח"כ לא רחוקה היא בחי' בעלי תשובות כלומר שהכין שא"י ח"ו להיות מרוחק לגמרי. וזה הרמז לא מעבר לים הוא כענין שכ' במדרש ואתחנן וים רחוקים היא תשובה שדומה לים שפתוח תמיד. זהו בפיך ובלבבך. כי הצדיק יש לו כח בפה ותגזור אומר ויקם. וגם מי שחטא ואין לו כח להוציא אל הפועל מ"מ בלבבך. כמ"ש והגיון לבי לפניך אפי' מה שא"י להוציא מכח אל הפועל הש"י ימינו פשוטה לקבל שבים:
3