שפת אמת, דברים, נצבים ד׳Sefat Emet, Deuteronomy, Nitzavim 4
א׳תרל"ד
1
ב׳א"נ היום כו' פי' בכל יום כמ"ש יהי' בעיניך כחדשים כמ"ש היום אם בקולו תשמעון. וע"י ההתחדשות יכול כל איש ישראל ליישר עצמו להיות עומד לפני הש"י. וחז"ל פי' עמידה זו תפלה שהיא נגד ח"י חוליות שיוכל האדם להעמיד עצמו לפניו ית'. ולכן מקדימין ק"ש קודם התפלה שהוא הקבלה מצוך היום כו' להיות מקבל האדם עליו מ"ש ומצותיו כאלו עימד על הר סיני. וע"י ההתחדשות בק"ש יכול להיות עומד אח"כ בתפלה. ועיקר העצה לזה הוא בחי' כולכם שהוא כלל הצריך לפרט. ומ"מ הפרט צריך לכלל וכשמכניס עצמו בכלל ישראל נאמר א"נ כולכם כו':
2
ג׳ובמדרש תפלת הערב אין לה קבע. פי' ע"י החשכות בלב האדם שצועק מכאב לבו. זה פותח שער לתפלה יותר מכל הזמנים שמיוחדים לתפלה. כיון שבנ"י נצבים לפני השי"ת והם למעלה מן הזמן כנ"ל:
3
ד׳וברש"י ז"ל כשיצאו ממשה ליהושע עשאם מצבה כו'. והוא הבטחה לכל איש ישראל כשיש לו שינוי סדר ונפילה ח"ו. וכן בכלל ישראל כשיורדין ח"ו יש להם כח קודם זה להכניס כח המדרגה ראשונה לקשר עצמו שלא להיות נפרד ח"ו ע"י הנפילה:
4
ה׳קרוב אליך כו' בפיך ובלבבך לעשותו. פי' שיכול האדם לעשותו קרוב. ובמדרש הוציא דבר מתוך פיך כי הש"י נטע בכל איש ישראל נקודה גנוזה בלב והאדם צריך רק להוציאו מכח אל הפועל. וז"ש יגעתי ומצאתי תאמין היינו שמייגע עצמו למצוא הנקודה בלבו וע"י שמכניס כל כחותיו במעשה דיבור ומחשבה והוא נגד נפש רוח ונשמה וז"ש בפיך ובלבבך לעשותו:
5