שפת אמת, דברים, נצבים ז׳Sefat Emet, Deuteronomy, Nitzavim 7
א׳תרל"ז
1
ב׳במדרש כי המצוה הזאת כו' הפותח והחותם בתורה כו'. כי ב' אלו הכחות נמסרו לבנ"י אשר בכחם לגלות פנימיות הלב לדבוק בהבורא ית' וזה הפותח כמ"ש פתחי לי. והשנית לסגור ג"כ זאת הנקודה פנימיות שלא לגלות פנימיות הלב לעניני עוה"ז וע"ז נאמר גן נעול. וזה ב' האותות שיש לבנ"י תמיד בחול אות ברית מילה ותפילין ובשבת מילה ושבת. ולכן לא נפלאת היא ולא רחוקה כו'. שבכח איש ישראל לעורר שלהבת אש אהבה הגנוזה בלבו לקרב עצמו לאור התורה ולשמור אח"כ שלא להתרחק כנ"ל:
2
ג׳בפיך ובלבבך לעשותו הוא כלל האדם מחשבה דיבור מעשה. וכשאדם מחבר אלה הג' מתדבק ג"כ בשורש התורה כי כמו שיש בפרט כן בכללות בנ"י הם הדיבור והמצות המעשה והתורה המחשבה לכן הכל תלוי באדם. וכ' הנסתרות כו' והנגלות לנו כו' לעשות את כ"ד התורה כו'. א"כ נראה שגם הנסתרות בידינו ע"י שיודעין שהנסתרות נתלים בהנגלות. ומדבקין כל המעשים בשורשם עי"ז מתקיים לעשות כ"ד התורה גם הנסתרות כנ"ל:
3