שפת אמת, דברים, ראש השנה ד׳Sefat Emet, Deuteronomy, Rosh HaShanah 4
א׳תרל"ה
1
ב׳בכסה ליום חגינו כי ר"ה בין המועדות כי לבנ"י הוא שמחה שלטובתינו נתן השי"ת ימי תשובה ומשפט בכל ר"ה להתנקות בעוה"ז מכל חטא. ואמת שבנ"י בטוחין שיצאו זכאין וגמר השמחה הוא ניכר בסוכות. וזהו בכסה ליום חגינו. כי בר"ה יש קטרוג על זה שבנ"י מובטחין יותר ובזה מובן הגמ' למה אין אומרים הלל בר"ה כו' והבן:
2
ג׳ויירש זרעך כו' שער אויביו פי' שכל השפע לאומות ע"י ישראל. וכל השערים שבא מהם שפע לכל ע' אומות הם נפתחים לבנ"י. וז"ש יצב גבולות עמים למספר בני ישראל כו':
3