שפת אמת, דברים, ראש השנה ה׳Sefat Emet, Deuteronomy, Rosh HaShanah 5
א׳תרל"ו
1
ב׳ב"ה מר"ה
2
ג׳כתבנו לחיים. כי בכל איש ישראל יש נקודה קדושה בלבו והוא נשמת חיים שנאמר וחיי עולם נטע בתוכנו. אך בכל השנה שמסגלין עונות כל שהחומר גובר ומכסה הנקודה הנ"ל. צריך האדם לבקש רחמים מהקב"ה לחדש זאת הרשימה בלבו בר"ה וע"ז מבקשין כתבנו לחיים. והוא שנאמר חרות על הלוחות שדרשו חז"ל חירות ממלאך המות ויצה"ר. כי בקבלת התורה היו בנ"י מוכנים שלא יהי' נמחק הכתיבה לעולם רק ע"י חטא נתקלקל אח"כ וצריכין לחדש החיים בכל שנה. והחתימה היא להיות זאת הנקודה חתומה שלא להתפשט החיות בכ"מ כמ"ש גן נעול כו' מעין חתום:
3
ד׳בגמ' אמרו מה"ש לפני הקב"ה מפני מה אין בנ"י אומרים לפניך שירה בר"ה כו' ע"ש. נראה שצריך האדם להיות מוכן לומר ההלל בר"ה כי הוא בכלל המועדות רק שהוא נסתר כמ"ש בכסה ליום חגינו וכמ"ש במ"א. ולכן אמרו מה"ש כו' אבל בנ"י חוזרין מזה השכל ע"י שספרי חיים ומתים פתוחין כו' והוא בחי' רצוא ושוב שיש לבנ"י מדרגה זו למעלה ממה"ש והוא כמ"ש במקום שבע"ת עומדין כו'. וכן ג"כ בקריעת י"ס ולא קרב זה אל זה דרשו חז"ל שביקשו לומר שירה ואמר הקב"ה מעשי ידי טובעין בים כו'. וכן בר"ה אף שצריכין בנ"י לומר שירה. מ"מ [*אין אומרים] כיון שהוא בדרך הדין והחג בכסה והלל הוא בחי' התגלות השמחה כנ"ל:
4
ה׳בשעה שבנ"י תוקעין בשופר הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים. וצריך להיות עיקר המכוון כדי שישב המלך על כסא רחמים. כי אין טוב שיגרמו בני אדם שיהי' המלך במדת הדין ע"י. לכן מבקשין בתקיעותינו שיהי' המלך במדת הרחמים וכשעושין זה באמת. הקב"ה מתמלא רחמים עלינו:
5
ו׳במדרש ואתה אל תירא עבדי יעקב שהראה הקב"ה הסולם ליעקב אע"ה ולא ביקש לעלות כו' לא האמין ולא עלה כו'. כי בוודאי בחי' יעקב הוא למעלה מהנהגת הטבע שהוא ענין הסולם ומדריגת הד' מלכיות והע' אומות. כי הי' רצונו של אבינו יעקב להיות מתוקנים בלי חטא כמו שהי' במתן תורה חירות כו'. ולא היו צריכין למדריגות הנ"ל. אבל עכשיו בגלות אנו קיימים בזכות אברהם ויצחק כמ"ש ועקידת יצחק לזרעו תזכור. ובגמ' כי אתה אבינו על יצחק כו'. כי ע"י העקידה נמשך מדריגת הסולם והנהגות העולם ע"פ הדין והטבע כי העולם בדין נברא נמשך גם הנהגה זו לישראל. וכמ"ש במ"א פי' הכתוב וירש זרעך את שער אויביו הוא הבטחה שכל הפתחים והשערים שיש לכל האומות הכל בא ע"י בנ"י שהם קודמין גם בשערים אלו כנ"ל. וז"ש ולא חשכת את בנך כו' כי יצחק הוא בחי' החושך והדין וע"י העקידה נמשך ג"ז לבני ישראל ומצד זה בא שיכולין להפך מדה"ד לרחמים להיות הקב"ה עומד מכסא הדין ולישב על כסא רחמים:
6