שפת אמת, דברים, ראש השנה ו׳Sefat Emet, Deuteronomy, Rosh HaShanah 6
א׳תרל"ז
1
ב׳בענין קול שופר י"ל ע"פ מ"ש אא"ז מו"ר ז"ל בפ' בשלח ע"ד המד' יעקב מתגאה בירושתו כו' שע"י הקול מעורר כח שורשו שלמעלה מהקול ושואלין אח"כ מה תצעק כו' ועכ"ז בא הכל ע"י הקול כו' ע"ש דפח"ח. וכן איתא ג"כ שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדם. ולכן הקול בלי דיבור כדי לרמוז שאין הסמיכה על הקול רק לעורר השורש שלמעלה מהקול ע"י שהקול יש בו מעין שופרי' דלמעלה. וזה קול שופר כי כל מיני תפארת הכל מעולם העליון כי בעוה"ז אין נמצא תפארת כלום ולכן עוה"ב נק' נועם ה'. והנה עיקר השופר הוא לעורר ולתקן המדרגה הראשונה שהי' קודם חטא הראשון ושהי' עומד להיתקן במתן תורה אך ע"י החטא בעגל נאמר כאדם תמותון ולכן צריכין לבקש לחזור למעלה הראשונה:
2
ג׳תקעו בחודש שופר כו'. פי' שבני ישראל צריכין לראות בכל מיני התחדשות לקשר ההשפעות במקור עליון דהוא שופרא דכולא. וז"ש איזה חג שהחודש מתכסה בו כו' פירוש שכל המועדות הם התגלות הארה עליונה מקראי קודש. והחג הזה בכסה פי' שבנ"י מקשרין ההתחדשות בעלמא דאתכסיא. וזהו תקיעה לתקוע הכל בשורש העליון המכוסה ואח"כ תרועה. ותקיעה פשוטה לפני' ואחרי' כו' פי' ע"י שבנ"י מקשרין השפעה החדשה בשורשה עי"ז יכולין לתקן גם מה שכבר נתקלקל לחזור לדבקה בשורש התשובה:
3
ד׳במדרש פ' העקידה נתת ליראיך נס להתנוסס שלא יאמרו מי שהוא רוצה הוא מרים כו' מגביה כו' אומרים להם כלום יכולים אתם לעשות כמו שעשה אברהם כו'. וקשה וודאי הקב"ה שהכל שלו מי שרוצה הוא מרים ולמה לא. אך פי' הדברים שלא יאמרו כי בנ"י הם רחוקים מאלה הנסים שהקב"ה עושה עמהם ורק שכך הוא רצון עליון. לכן נאמר נתת כו' נס להתנוסס פי' שיקבלו בחי' הנסים בעצמותן כלומר שהן מוכנים אל הנס (שהוא) [*שהן] עושין דברים היפוך הטבע. כי באמת כל נסיון הוא נס הנעשה ע"י האדם שהוא אות על זה האדם שיש בו התדבקות בשורש עליון למעלה מהטבע לכן בני ישראל מוכנים אל הנסים. והרי אנו מבקשין כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו כו' כן יכבשו רחמיך כו' והרי זה בקשה לעשות עמנו חסד לפנים משורת הדין. ואעפ"כ אנו באין בטענה כי גם ע"ז יש משפט מדה במדה מי שזוכה לעשות עמו לפנים משוה"ד. וזהו עיקר הבדל בנ"י שגם החסדים והנסים שנעשה עמהם הכל ע"י הכנת מעשיהם. וז"ש במד' שהראה הקב"ה ליעקב הסולם ואמר אף עתה עלה ולא רצה לעלות כו' לכן הוצרך להיות הגלות. והוא כנ"ל שכל האומות כפי מה שמוכן להם ניתן להם. אבל בנ"י מדריגתן לעורר בכח מעשיהם ממה שלמעלה מהטבע כנ"ל:
4