שפת אמת, דברים, שבת תשובה ח׳Sefat Emet, Deuteronomy, Shabbat Shuva 8
א׳תרמ"א
1
ב׳בפסוק השיבנו ה' אליך ונשובה. והם ב' מיני תשובה מיראה ואהבה. ובהיות האדם מלוכלך בחטא א"א לשוב מתוך אהבה רק מיראה. ואז צריכין סיוע משמים כמ"ש הקדמונים כי השי"ת מסייע לבעל תשובה. וזה השיבנו. אבל השב מאהבה מתקרב בעצמו מתוך אהבת הבורא ית' שבוער בו וא"צ עזר. והרמז נח הי' צריך סעד לתומכו ואברהם אבינו לא הי' צריך סעד כי זה מיראה וזה מאהבה. וענין ב' התשובות כמו שמתחילה יש סור מרע ועשה טוב. כן תשובה מיראה בחי' סור מרע שמבקש להתנקות מלכלוך העונות. אבל מאהבה הוא בחי' עשה טוב ועל ידי שהעונות מעכבים האדם מלהתדבק בו ית' לכן מבקש התשובה כדי שיוכל לחזור לבחי' עשה טוב. וז"ש חדש ימינו כקדם הוא דביקות השורש שיש לבנ"י בו ית'. כדכ' חלק ה' עמו. ולכן בשבת קודש בנקל לשוב יותר. כי מתעורר השורש של בנ"י כמ"ש וביום השבת יפתח וכמ"ש במ"א. וזה ענין נשמה יתירה שיש לבנ"י בשבת שהוא כח השורש שאינו תלוי בעבודת האדם. לכן נקראת יתירה שהיא יותר מכפי זכות ועבודת האדם וזה הכח אינו נאבד ע"י החטא לכן יכולין לשוב בשבת קודש. וכתיב ישובו יושבי בצלו הוא רמז על שבת דאיתא פורס סוכת שלום עלינו כו':
2