שפת אמת, דברים, לסוכות א׳Sefat Emet, Deuteronomy, Sukkot 1
א׳תרל"ב
1
ב׳מימים אחרונים של סוכות בקיצור
2
ג׳ח' ימי החג נותנים חיים לכל ימי השנה. כי התפשטות החיות מר"ה הוא בחג וזה ניסוך המים. וז' ימי סוכות הם חיי עולם הזה ולכך יש אחיזה גם לאומות וזהו ע' פרים. אבל שמיני עצרת הוא חיי עולם הבא. והוא החיים המיוחד לישראל שהתורה עיקר חיינו. וזה עצרת כי התורה היא חיות הפנימיות רק שנתלבש במעשה בראשית. וחיי עוה"ז רק חיצוניות ולכך צריך הגנה וסוכה, שהיא העדות שהקב"ה מעיד עלינו כי עיקר חיינו התורה וחיי עוה"ב. וז"ש בזוה"ק שהיא צילא דמהמנותא כמש"ל. אבל שמ"ע שהוא ממש חיי עוה"ב כנ"ל לא צריך הגנה וצל הסוכה רק הוא בחי' סוכה ממש. ואפשר זהו שארז"ל יתובי יתבינן אף שאין יושבין בסוכה נק' כך כנ"ל:
3
ד׳ובגמ' ומד' עשה לי סעודה קטנה כו'. הנה השי"ת נותן חיות לכל הנבראים אף שאין בכח הנבראים לקבל הארת הקדושה. רק ברחמיו מצמצם קדושתו להשפיע חיות לכל. אבל בנ"י מיוחדים לקבל הארה מעצמם ע"י שכנס"י דביקים בו ית'. וזהו נקרא סעודה קטנה שממשיכין החיות בקטנות כמ"ש פרשה קטנה שגופי תורה תלוים בה הוא בכל דרכיך דעהו. והיא תורה שבע"פ המשכות חיי התורה במעשה בראשית והטבע ג"כ. וזהו עצרת שהוא עפ"י מדה וגבול לקבל מאמרו ית' שאין גבול וסוף כלל. [איני זוכר הלשון כראוי. אבל פי' הדברים עפ"י מ"ש שמש ומגן ה' אלקים. ובחי' שמש למעלה מהטבע ורק בדרך רחמיו. לכך גם לאומות נמשך כי ממנו הכל. ובנ"י מיוחדים לבחי' אלקים עפ"י דין ומשפט והוא בחי' מגן. והוא בחי' ימי המעשה ויום שבת קודש שמיוחד לישראל והבן מאוד]. וכתיב עצרת תהי' לכם. הוא לעצור הלכם להיות ג"כ רק להשי"ת:
4
ה׳שמחת תורה הוא לשמוח במה שמקבלין דברי הקב"ה. כי עיקר פי' תורה הוא הלימוד מה שלא ידע עד עתה. ואף כי פשוט הידיעה נותן שמחה. אבל בנ"י שמחין בביטול ידיעתם רק לדבר ה' אף שאין מובן להם. וכ' תורה צוה לנו להיות דבקין ובטלין לחיות התורה. מורשה אחז"ל אל תקרי מורשה אלא מאורסה. וגם ארז"ל אינו ירושה לך. ודאי מי שהוא בכלל ישראל בודאי נאמר מורשה. אבל אין האדם יכול לבוא אל בחי' זו רק כשמתקין עצמו להיות בטל לכנס"י כמ"ש קהלת יעקב. וכפי היגיעה זוכה ג"כ בדרך ירושה ומתנה [כמ"ש במ"א פי' יגעתי ומצאתי בשם אא"ז מו"ר ז"ל]:
5
ו׳ה' מסיני בא וזרח משעיר כו' אמרו חז"ל שהחזיר התורה לאומות כו'. ובזוה"ק פי' שמזה עצמו האיר לנו ממה שלא רצו הם לקבל. וי"ל עוד דאיתא שמשה רע"ה השיב למלאכים שלא שייך התורה להם. א"כ איך רצו לקבלה. אך כי התורה יש לה כמה פירושים ודרכים גבוה מעל גבוה ולמלאכים הי' הסוד [וכ"כ הרמב"ן ז"ל בהקדמת התורה]. א"כ ודאי כשהחזיר להאומות לקבלה הי' ג"כ הפי' בגשמיות יותר מלבנ"י. כי לבנ"י ניתן התורה בדרך שלמעלה מהטבע. וע"י שלא רצו לקבלה ניתן גם דרך הנ"ל לישראל. וז"ש רז"ל למה פתח בבראשית כי מיוחד לישראל מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה לישראל. רק כח מעשיו הגיד. פירוש חיות התורה שיש תוך מעשה בראשית והטבע הגיד ג"כ להם לתת נחלת גוים כנ"ל [וזה פי' וזאת הברכה שבירך משה רע"ה והמשיך חיות מהתורה לבנ"י גם במעשה בראשית והטבע כנ"ל וקצרתי]:
6