שפת אמת, דברים, לסוכות כ״גSefat Emet, Deuteronomy, Sukkot 23
א׳תרנ"ה
1
ב׳מצות הסוכה אחר ימי התשובה שנעשין כברי' חדשה ומתחיל בנין חדש. ועולם חסד יבנה ומאיר בחי' אברהם אע"ה כמ"ש מי העיר ממזרח. ולכן אהרן הכהן ע"ה בכח התשובה זכה לחסד אברהם. והוא הגנת הענני הכבוד. וכבר כתבנו כי יוהכ"פ הוא בחי' המילה שאברהם אע"ה נימול ביוהכ"פ וכתיב אחר המילה והוא יושב פתח האהל. ובמד' שם פתח טוב פתחת והיא פתיחת הארה מעוה"ב. וכמו כן באהרן כתיב פתח אהל מועד תשבו יומם כו'. ולמדו חז"ל מצות סוכה תשבו תשבו גז"ש מאהרן. והכל ענין אחד שחל שם שמים על הסוכה. והיא הארה מגן עדן דכתיב וישם שם את האדם אשר יצר ואיתא במד' בלבד ביצירה זו. דכתיב וייצר ב' יצירות וכשזוכין לצורה האמיתית זוכין לגן עדן ששייך לצורת האדם. ובאמת צורת צלם אלקים נשלם ע"י המילה. והנה ע"י הד' מינים זוכין לצלם אדם כמ"ש חביב אדם שנברא בצלם חיבה יתירה נודעת לו כו'. וזה הדעת זוכין ע"י מצוה זו כמ"ש ולידע איך שמך נקרא עלי. וז"ש ולקחתם לכם לעצמיכם לזכות לבחי' אדם. ולכן בחג נדונים על המים דכ' כי לא המטיר ואדם אין כו' שכל שלא נגמר צורת האדם מתעכב השפע לבוא משמים:
2
ג׳בהושענא רבה תקנו מצות ערבה. כי הוא רומז על אותן השפלים שאין בהם טעם וריח. וזהו באמת עדות על שבחן של בנ"י. כי בחירת הקב"ה בנו לא מצד מעשינו רק כמ"ש ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת. לכן ערב"ה גי' זר"ע ואפילו השפלים כשהם אצל האמת ויודעין כי אין בהם כלום. יש להם ג"כ חלק בכלל זרע אמת. אנכי הוא התורה שנק' אמת ובכח התורה יש לכל בנ"י אחיזה במדת אמת. כולו זרע אמת רומז גם על השפלים כאשר הגידו בשם הר' מלובלין ז"ל כי מי שיודע שאינו כלום. יש לו אחיזה בהקב"ה מצד הכרת האמת. וכתיב ושם דרך פרשו רז"ל המשים אורחותיו להיות מכיר באמת מצבו זוכה לישע אלקים. וזהו שבחה של ערבה שהיא כמושה לפני כל המינים וזוכין ע"י לישועה:
3
ד׳ביום השמיני עצרת תהיה לכם. הוא תכלית כל ימי החג. כמו דאיתא בשביעי של פסח ששת ימים תאכל מצות ובשביעי עצרת. ופי' כי בימי הפסח אחר יצ"מ עדיין היה מריבות ומלחמות כי מצה לשון מריבה. עד ביום הז' שהי' קריעת י"ס והי' גאולה שלימה אז ישיר. כמו כן אחר ר"ה ויוהכ"פ שנגאלו מיצה"ר עדיין רודף אחרינו. וזהו רמז הסוכה ולולב כמ"ש הטעם כי בסוכות הושבתי. וכמ"ש שם ולא נחם דרך ארץ כו' והיו צריכין עוד למלחמה. ז"ש וחמושים עלו מזוינים ויסב אלקים שהסיבן בענני כבוד והגביהם למעלה מן הטבע כדי שלא יחזרו בראותם מלחמה. כמו כן לולב מאני קרבא וסוכה הגנה. ובשמיני הוא בחי' המנוחה. ומה שנעשה מקודם ע"י סוכה ולולב נעשה בשמ"ע בעצם בנ"י:
4
ה׳והג' מועדות הם בחי' ג' אבות ושמ"ע הוא בחי' משה רע"ה. והוא תכלית כל המועדות כמ"ש וידבר משה כו' מועדי ה' אל בני ישראל. דרשו חז"ל להיות שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח כו'. פי' שיכנסו לפנימיות המועדות. ולכן בג' מועדות הי' ראיה בעזרה. ואיתא כי בחי' מרע"ה הוא ידיעה שהוא למעלה מראיה כמ"ש בזוה"ק פ' וארא ושמי ה' לא נודעתי כו'. וז"ש אתה הראת לדעת. כי תכלית כל הראי' לבוא לידיעה. ויש ג' עולמות ובכולם יש הסתר. ובכח הג"פ יראה נתגלה הארת הג' עולמות. ואח"כ עצרת תהי' לכם הוא הידיעה. והיא התורה שנק' דעת. והיא מעולם העליון ביותר כמ"ש ואת עלית על כולנה:
5
ו׳איתא גבורות גשמים לפי שיורדין בגבורה. דכ' אשריך ארץ שמלכך בן חורין כו' בעת יאכלו בגבורה כו'. דכתיב ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים. כי צור וחלמיש הם דינין תקיפין והקב"ה בחסדו מהפך להיות הם עצמם מעיינות ונחלים. וכן איתא בזוה"ק בשלח. לכן שמיני עצרת כדכתיב בגבורת שמונים שנה. וזה תכלית ימי החג להיות השפע יורדת בגבורה ולכן היא מתקיים לעד. ולכן בסוכות שהוא זמן החסד לוקחין כל הע' שרים כמ"ש בבוקר יאכלו. אבל שמיני עצרת תהי' לכם בלבד הוא עת המיוחד רק לבנ"י שהם בני חורין ובעת יאכלו בגבורה. וכ"כ פותח את ידך ואיתא יד זה שמאל וכמ"ש כשישראל זוכין שמאל נעשה ימין. וזה המפתח של גשמים שנמסר רק ביד הקב"ה שהוא מהפך הצור אגם מים כנ"ל. ולכן איתא כי גשמי כל ארצות ע"י שליח וגשמי א"י מהקב"ה בעצמו:
6
ז׳בפסוק תורה צוה לנו. דכ' נר מצוה ותורה אור וכ' נר ה' נשמת אדם. שנשמות בנ"י הם הכלים שאור התורה יכולה להתפשט בהם. לכן כפי זכות הדור כך מתפרש ומתגלה להם אור התורה. וכמו כן ח"ו בשפלות הדור נסתר אור התורה. כמ"ש עמו אנכי בצרה אנכי הוא התורה והיא תלוי' בתיקון נפשות בנ"י. וז"ש צוה לנו שהתורה וישראל מקושרים ומחוברין. לכן שמחת התורה בישראל וישראל בהתורה. ומרע"ה הוא הסרסור והמדליק אור תורה בנשמת בנ"י שהם נרות כנ"ל. ואמרו חז"ל אל תקרי מורשה אלא מאורשה ככלה לחתן ושניהם אמת. כי באמת התורה מתנה בנפשות בנ"י אבל כפי תיקון האדם כך מתחדש לו אור התורה. וע"ז אומרים כי היא לנו עוז ואורה. עוז בעצם. ואורה בהתפשטות התורה כפי מה שיגעים בה כך מתחדש להם בכל עת כמ"ש דדי' ירוך כו'. ולכן כתיב עוז לעמו יתן. ואח"כ כתיב יברך את עמו בשלום. והברכה היא תוספות בהתחדשות התורה בכל עת. כדאיתא היושב והוגה בתורה הקב"ה יושב ושונה כנגדו:
7
ח׳המשך התורה אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא. כי בתורה נברא העולם כמ"ש בראשית. אך והארץ היתה תהו. עד שבאו בנ"י וע"י האותות והמופתים שעשה משה והוריד התורה לבנ"י הוציא ידיעה זו מכח אל הפועל לידע כי בראשית ברא. כמ"ש אתה הראת לדעת כו'. ומאחר שבנ"י הם עדים על הבורא ית"ש א"כ בודאי ראו. ויכולים לראות ולהעיד כי הקב"ה ברא העולם. וכדאיתא בנשמתן של ישראל נמלך. וז"ש לעיני כל ישראל בראשית ברא. והנה כ' צוה לנו משה. וכתיב מורשה קהלת יעקב. והם ב' בחי' שהתורה ירושה לנו מאבותינו כדאיתא שהאבות קיימו את התורה עד שלא ניתנה. וע"י התורה שצוה לנו משה זוכין למצוא התורה הגנוזה בנפשות בנ"י. לכן כ' תורה אור שמאירה לאדם למצוא התורה הגנוזה בנפשו. וכ"כ ויקם עדות ביעקב. קימה הוא הוצאת הדבר הכח אל הפועל. דכ' אתם עדי א"כ התורה ועדות דבוק בעצם נפשותיהם של בנ"י. אך שצריכין להוציא זה העדות מכח אל הפועל ע"י התורה שמסר לנו משה. וכן איתא במדרשות כשאמרו בנ"י אשר דיבר ה' נעשה כבר נעשה ע"ש. הרמז כי בהתקרבותם לפני הר סיני מצאו בנפשותיהם אור התורה אשר נטעו אבותיהם בהם. ועוד תורה צוה לנו משה. כי התורה נעלמה מעיני כל חי וכולה שמותיו של הקב"ה וב"ש. אבל ע"י שנתלבשה בתרי"ג מצות הערוכות לפנינו יכולין להתדבק בשורש התורה. וז"ש וזאת התורה אשר שם משה שסידר התורה בג"ן סדרים ותרי"ג מצות ועי"ז היא מורשה לקהלת יעקב. וכמ"ש נר מצוה שאין יכולים לאחוז את האור רק ע"י הנר. כן ע"י המצות יכולין להתדבק באור התורה כמ"ש לעיל מזה. וזה הוציא מרע"ה מכח אל הפועל. ונקרא איש האלקים מחצה איש מחצה אלקים. זהו השתתפות אלקות אל גוף האדם בכח תרי"ג מצות:
8