שפת אמת, דברים, לסוכות כ״טSefat Emet, Deuteronomy, Sukkot 29
א׳תרס"ד
1
ב׳אחר יוה"כ חג הסוכות דכ' ויספו עטים בה' שמחה רומז לחג האסיף שזכו בנ"י לבחי' ענוה ביוה"כ במצות ועניתם. והוא בחי' מרע"ה ענוה גדולה מכולם. בר"ה בחי' יראה ויוכ"פ בחי' ענוה דכ' עקב ענוה יראת ה'. יראה מביא לידי ענוה ואמרו חז"ל בגסות אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור. א"כ בסוכות שזוכין בנ"י למצות סוכה דחל שם שמים על הסוכה ואומרים אני והו. וכמו שאין הקב"ה דר עם גסי הרוח כמו כן ענוים צריכין דירה מיוחדת. ומרע"ה עניו מכל אדם כו' על פני האדמה ולכן נתעלה לשמים שלא הי' יכול לדור למטה. מעין זה בנ"י ענוי ארץ יותר מכל האומות וצריכין סוכה ודירה מיוחדת להיות מובדלים מגסי הרוח. ולפי שענוים זוכין להשראת השכינה כמ"ש אשכון את דכא לכן הם שמחים דהשמחה במעונו:
2
ג׳איתא במד' הדס מורה על שיש בהם ריח ואין בהם טעם. ואיתא כי הדסים רומזים על האבות. וזה הכח שנטעו האבות בנפשות בנ"י אפילו אותן שאינן בני תורה יש בהם ריח מצד האבות. ותו איתא במד' חזית ע"פ לריח שמניך המצות שעשו האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק. והיינו שקודם קבלת התורה הרגישו האבות ריח מהתורה שעתידה להינתן אח"כ כי בחינת הריח הוא מרחוק. ולכן מברכין על הבשמים במוצאי שבת קודש שישאר עכ"פ ריח מן השבת גם על ימי המעשה. וזה הריח נמצא עכ"פ בכל איש ישראל ממה שעתידין להיות בני עוה"ב שכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. יכולין להרגיש הריח גם בעוה"ז:
3
ד׳עיקר השמחה בחג מהארת הנשמה שזוכין בנ"י אחר שנטהרו ביוהכ"פ כמ"ש לטהר אתכם. וכ' לב טהור ברא כו' אח"כ רוח נכון חדש בקרבי. ובכ"מ שיש התגלות הארת הנשמה יש שמחה. ובאמת עיקר השמחה לעתיד כמ"ש ישמח ה' במעשיו אמרו חז"ל שמח לא כתיב רק ישמח. וכן כ' ישמח ישראל בעושיו הוא בהארת הנשמה שנק' מעשי ידיו של הקב"ה כמ"ש נשמות אני עשיתי. וכן בש"ק שיש בו הארת הנשמה שהיא מעין עוה"ב. וע"ז כ' במזמור השבת כי שמחתני כו' במעשי ידך ארנן. שהשבת עדות שבנ"י הם בני עוה"ב ומרגישין הארת הנשמה. וכמו כן סוכה מעין עוה"ב בבחי' המקום ויש הרגשת הקדושה. והוא פריסת סוכת שלום בשבת ובסוכה. וע"ז כתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב. שבת שלום לקרוב בחי' צדיקים ועמך כלם צדיקים. וסוכות שלום לרחוק בבחי' בעלי תשובות. ובאמת בכל איש ישראל יש ב' השלימות. דעמך כלם צדיקים ויש נקודה א' מיוחדת בכל איש ישראל שלא קלקל בה ונק' מצד זה צדיק. וכמו כן אין צדיק בארץ אשר כו' ולא יחטא ולכן יש בחי' תשובה ג"כ בכל איש ישראל. ומצות הסוכה עדות על שנתקבלו בנ"י בתשובה ביוה"כ ומאיר להם הנשמה. לכן הלל ושמחה בחג וכ' לא המתים יהללו. פי' הרשעים שאין להם הארת הנשמה. והגופים נקראים מתים שעומדים להתבטל ולמות. אבל הנשמה היא נשמת חיים. לכן אנחנו נברך מעתה ועד עולם שאנו יש לנו חלק לעוה"ב. וזהו עיקר החיים שמבקשים בר"ה ויוכ"פ לזכות להארת נשמת חיים:
4
ה׳בסוכות נבדלין בנ"י מן האומות ע"י מצות הסוכה שהיא דירה מיוחדת לכל האזרח בישראל כו'. ולכן דוקא בחג מקריבין ע' פרים מול ע' אומות. לומר דכל מה שבנ"י נבדלין לעצמם מזכין ג"כ לכל העולם. וכמו כן בביהמ"ק שהיו נבדלין בנ"י האירו גם לכל העולם. וכן איתא במד' אלו היו האומות יודעין כמה ביהמ"ק טוב להם יהיו מעטרין אותו בזהבים ע"ש. וכן מצינו באאע"ה שביקש לקרב כל העולם אל הקב"ה ואמר לו לך לך כו'. וכשתהי' נבדל בפ"ע עי"ז ונברכו בך כל משפחות האדמה. כמ"ש מזה בחי' תורה של אא"ז ז"ל ע"ש פ' וירא:
5
ו׳ביום השמיני עצרת תהי' לכם. בכל הג' רגלים נפתחו שערי ברכה מן השמים בזכות ג' אבות. ושמ"ע נפתח השער בנפשות בנ"י שיכולין לקבל הברכות. וזהו כחו של מרע"ה דכ' וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל שהדביק נפשות בנ"י אל המועדות. והוא בכח התורה שנק' לקח טוב שמלמדת לבנ"י איך לקבל את הטוב. ולכן שמחים בתורה בשמיני עצרת:
6
ז׳מאד צריכין לשמוח בשמחת תורה ולכבדה. הרי אמרו הלומד מחבירו אות א' צריך לנהוג בו כבוד. ומה נעשה אל התורה בעצמה אשר מלמדת אותנו תמיד איך לעבוד את ה'. ומה הכבוד אל התורה להגות בה יומם ולילה. כ' סלסלה ותרוממך פרש"י כמחזר על עוללות בכרם ע"ש. כי באמת התורה אין לה שיעור ויש לכל פרשה ולכל פסוק ולכל תיבה ולכל אות כמה עולמות עליונים מיוחדים. אבל הקב"ה הניח לנו פיאה ועוללות כמ"ש לעני ולגר תעזוב. וכל מה שאנו יכולין להשיג הכל נובלות התורה שלמעלה. וכפי מה שאדם יודע זאת ומחזר על העוללות כעני ואביון אז התורה מרוממת אותו. וכן כתוב באבותינו שעמדו על הר סיני ויתיצבו בתחתית ההר. שהבינו שהם רחוקים מן אמיתיות התורה רק אחזו בתחתיות ההר. ולכן נתרוממו ונתעלו עד לשמים. גם צריך איש ישראל לחפש למצוא הארת התורה בכל מקום. שאין לך דבר שאין בו תורה. וכשאדם נותן לבו לחפש למצוא איזה לימוד בכל הבא לפניו הוא בכלל סלסלה ותרוממך. ואיתא רצה הקב"ה לזכות את ישראל הרבה להם תורה דכ' למען צדקו יגדיל תורה. כי באמת התורה היא שמו של הקב"ה והוא אחד. ולזכות אותנו הרבה את התורה בצירופים שונים משמו הקדוש. עד שנתגלה לנו התורה בצירופים הערוכים לפנינו. וכל אלה הצירופים אחוזים ומדובקים בשמו הגדול והקדוש. וע"ז א' ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. הוא התורה שהיא שמו של הקב"ה ונתן לנו דביקות בזאת התורה כי קריאה לשון חיבה ודביקות:
7