שפת אמת, דברים, ואתחנן כ״וSefat Emet, Deuteronomy, Vaetchanan 26
א׳תרס"ב
1
ב׳בפסוק לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם כו' אתם המעט. אמרו חז"ל שממעטים עצמכם. דהא קשה כיון דאתם המעט מה שייך לומר לא מרובכם. אבל ישראל יש בהם ב' הבחי' מעט הכמות ורב האיכות. והם ב' בחי' יעקב וישראל. יעקב ע"ש המיעוט כדאיתא כ"מ שנאמר דך עני בישראל הכ' מדבר. שלהם בחי' המיעוט והכנעה אל השי"ת. מה שאין נמצא בשום אומה זה הביטול אל הש"י רק בישראל. וכמו כן הרוממות של נפשות בנ"י הוא רב יותר מכל העמים כמ"ש כי מי גוי גדול. וכן הבטיח הקב"ה לא"א ע"ה ואעשך לגוי גדול. זה בחי' הנפשות והנשמות שמתעלין למעלה ביותר וזה שם ישראל. ואמר הכתוב כי עיקר בחירות השי"ת בבנ"י אינו מצד הריבוי רק מצד המיעוט והכנעת הגוף. כי מצד הרוממות יש לו ית' למעלה רבבות עולמות גבוה מעל גבוה. אבל מה שממעטין עצמם בעוה"ז זה עיקר שבחן של בנ"י. ובאמת מצד זה יוכל כל איש ישראל להתחזק בעבודת הבורא ית"ש כי רוממות הנשמות אין כל בנ"י שוין בזה. אבל בחי' המיעוט נמצא בכל איש ישראל:
2