שפת אמת, שמות, לפורים ל׳Sefat Emet, Exodus, For Purim 30
א׳תרס"ג
1
ב׳ליהודים היתה אורה ושמחה. אמרו חז"ל אורה זו תורה. וכ' היתה אורה. פי' אור הגנוז דכתיב יהי אור ויהי אור דרשו חז"ל שאור הראשון נגנז. לכן כתיב ויהי לשון צרה. שאין האור מתגלה בשלימות בעוה"ז. לכן כתיב בכל הימים ויהי ערב ויהי בוקר. שלא הי' האור בשלימות. וכאן כתיב היתה אורה. והיה לשון שמחה שנתגלה אור הראשון. ואיתא במדרש נמנעה השמחה מן הרשעים כו' שהוצרך הקב"ה לישב עם ב"ו בנר. ע"ש פ' בהעלותך. והיינו דאור הגנוז בו השמחה השלימה באור פני מלך חיים ובפורים מזה האור ניתן חיים לכל ישראל. ובאמת בשעת מתן תורה הי' גילוי מאור הגנוז. וע"י החטא נפלו בנ"י מדרגא זו. ובפורים נתחדש קבלת התורה ונגלה אור הגנוז. כל החטא מעגל בא ג"כ ע"י עמלק שקרך בדרך. ולכן בכל מחיית עמלק יש מחילת החטא. וכ"כ וחמת המלך שככה. אע"ג דכתיב ביום פקדי שנשאר רושם החטא. מ"מ בעת רצון נמחה זה החטא כמ"ש גם אלה תשכחנה:
2
ג׳חז"ל דרשו ואתה על במותימו תדרוך על מרדכי שדרך על המן. והרמז דריכה מלשון דריכת ענבים שהוציא בלעו מפיו. והנ"ק שהי' נבלע הוציא ממנו מרדכי. כמ"ש מו"ז ז"ל כי כל כח סט"א מה שגונבין מבנ"י ע"י החטאים. וגם פי' תדרוך מלשון דרך כפשוטו. שנעשה עתה דרך חדש לקבלת התורה בכח מפלת הרשע. לפי שעמלק עמד על הדרך לבטל בנ"י מקבלת התורה. כמ"ש אשר קרך בדרך. כדאיתא בגמ' תורה נקראת דרך. הדרך אשר ילכו בה. לכן עתה אחר מפלת המן נעשה דרך חדש אל התורה. והוא בחי' תורה שבע"פ. כמ"ש במ"א כי מגילת אסתר היא התחלה לתורה שבע"פ. כמ"ש סוף הנסים שנתנו לכתוב. ונקראת ספר ונקראת אגרת. שכלול מן תורה שבכתב ותורה שבע"פ. ולכן נחלקו בה אי מטמא את הידים כו'. ומן אז ולהלן התחיל סדר תורה שבע"פ. [וזה ג"כ ליהודים היתה אורה בעצמותם בחי' תורה שבע"פ כמ"ש אשר נטע בתוכינו דייקא]:
3
ד׳במגילה נקראו ישראל רק בשם יהודים. כי זה השם לעולם בישראל. אפילו בדורות השפלים. שכופרין בע"ז ומודים אל האמת. וזה בחי' יהודה שנקראו בנ"י על שמו כדאיתא במד' ויחי. וז"ש והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה'. וזהו שם יהודה הד' רומז על דלות ושפלות וחל עליו כל השם ע"י שחסה בשם ה'. וזה הרבותא ליהודים היתה אורה ושמחה וששון. שדרשו על התורה והמילה ותפילין. שהגם שהיו במדריגה הפחותה. זכו להרגיש אותן האורות של התורה והמילה והתפילין והמועדות. ששורש שלהם לישראל בכח האבות. ושם יהודים למטה משמות יעקב וישראל. ואעפ"כ זכו לאותן האורות:
4