שפת אמת, שמות, משפטים ז׳Sefat Emet, Exodus, Mishpatim 7
א׳תרל"ח
1
ב׳ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. במד' ועוז מלך משפט אהב כו'. התורה נק' עוז וכפי מה שמקבלין בני ישראל כח התורה מתיישרין לבבם לבוא לדעת אמת. כי אף שהמשפט תלוי בדעת השופט מ"מ הוא רק לבנ"י באשר דעתם נמשכת אחר דעת התורה ודעת המקום ב"ה לכן נאמרו המשפטים אחר קבלת התורה. ואלה מוסיף על ענין ראשון שע"י שזכו לתורה ניתן המשפט לפניהם וכ"כ מגיד דבריו כו' על ידי זה חקיו ומשפטיו כו'. וכבר כתבנו מזה שכפי מה שאדם מבטל דעתו ושכלו למצות הבורא ית' וחקיו. כפי זה הביטול זוכה ליישר דעתו ושכלו להשוותו לדעת התורה ולאמת. וענין זה הוא ענין ימי המעשה והשבת שבו ניתן דעת ונשמה יתירה לאדם כפי היגיעה בחול אף שאין הדעת צלולה כמו בשבת רק שמבטל דעתו כנ"ל זוכה לדעת בש"ק כנ"ל: ובמד' המשל על מה שתורה דינין לפני' ולאחרי' כו'. והענין שצריך האדם לשפוט מעשיו כדי לזכות לדברי תורה. וכמו כן צריך לשפוט ולשמור מעשיו אחר שזוכה קצת לדברי תורה לשמור עצמו מגשמיות כדי לשמור הארת התורה שזכה לקבלו. וב' השמירות הם מקיימין הקבלה להיות דבר של קיימא ובמקום אחר הארכנו בזה:
2