שפת אמת, שמות, פרשת שקלים י״דSefat Emet, Exodus, Parashat Shekalim 14
א׳תרמ"ה
1
ב׳במדרש כשקורין פרשת שקלים זוקף מרע"ה ראשן של בני ישראל. דיסוד כל הקרבנות היה מנדבות השקלים והוא התשוקה והרצון שנמצא בלבות בני ישראל אל השי"ת. ולכן הגם שעיקר התרומה נתרמה בניסן אבל ההכנה הי' בנדבה זו. ועתה בעוה"ר שאין לנו הקרבנות במעשה אבל הרצון והנדבה נמצא לעולם בלבות בני ישראל. והקב"ה וב"ש אשר לפניו הוה ועתיד הכל אחד. מצרף הרצונות והנדבות שבלבות בנ"י בכל הדורות. ובחירת השי"ת בבנ"י לא הי' לשעה. רק שעלה לפניו רצון כל הדורות. ובאופן זה יוכל להיות לנו חלק בהקרבנות שהי' אז וגם במה שיהי' בבנין העתיד. וכפי מה שנמצא זכרון המקדש בנפשית בנ"י. כך נתעורר גם בשמים. וכ' והי' לבני ישראל לזכרון כו'. [וענין כופר נפשו יתכן לפרש כי הקרבנות המה צריכין להיות בגוף האדם רק שניתן הבע"ח כופר נפש כמו שכ' בעקידת יצחק ע"ש מ"ש בפ' ויקרא מזה] ועיקר הקרבנות הוא התקרבות ודביקות העולם והזמנים בשורש העליון ע"י סדר התמידין ומוספין שקבע לנו השי"ת. וזהו עיקר הנשיאות ראש. ובכל ניסן יש בחירה חדשה בבנ"י ע"י הכנת השקלים כנ"ל:
2