שפת אמת, שמות, פרשת שקלים ט״וSefat Emet, Exodus, Parashat Shekalim 15
א׳תרמ"ו
1
ב׳פרשת פקודי ושקלים
2
ג׳משכן העדות. דכתיב כל פעל ה' למענהו דרשו חז"ל לעדותו. ויש עדות בעולם שנה נפש. וכתיב אתם עדי נאום ה'. שבני ישראל המה מעידים ומבררין כי לה' הארץ. והקדושה שנמצאת בנפשות בנ"י הוא עדות בנפש. והקדושה שנמצאת בשבתות ומועדות הוא עדות בשנה ובזמן. והקדושה שנמצאת במשכן ומקדש הוא עדות על העולם. וכל אלו הבירורים הוציאו בנ"י מכח אל הפועל. ולכן מעידין זה על זה. ובשבת דסהדותא אקרי ובנ"י המה שומרי השבת. וכן משכן העדות וכן במקדש כ' עדות לישראל כו'. כי זה הבנין שזכו בני ישראל להמשיך השכינה לשם הוא עדות על הדביקות ואהבה שיש בלבות בנ"י כמ"ש עבודת הלוים הוא לשון דביקות. ובזמן הבית היה הדביקות בעובדא ע"י הקרבנות שעל זה נקרא קרבן שנתקרב ונתעלה הכל אל השורש ונתרוממו נפשות בני ישראל בעליותם למקדש ה'. ולכן למדו חז"ל מצות מחצית השקל הגם דכתיב כי תשא רק כל העבודה במקדש הי' בכלל התרוממות נפשות בנ"י. ואיתא חדש והבא קרבן מתרומה חדשה פי' שנמצא בכל שנה נדבה ורצון חדש בלבות בני ישראל. והאמת כי כמו כן בשמים מתעורר בכל שנה בחירה חדשה בבנ"י בניסן שהוא ר"ה לרגלים וכמו כן בכל רגל ולכן אומרים אתה בחרתנו כו' ורוממתנו שזה מתחדש בכל יום טוב. ולכן בג' פרקים תורמין הלשכה פרוס פסח עצרת חג. וניסן שהוא ראש לכל הרגלים. בו עיקר התרומה. ולכן צריכין ליתן כופר נפש על ידי השקלים:
3