שפת אמת, שמות, פרשת שקלים ט״זSefat Emet, Exodus, Parashat Shekalim 16
א׳תרמ"ז
1
ב׳זה יתנו כו' ואמרו חז"ל נתקשה מרע"ה והראה לו הקב"ה מטבע של אש ואמר לו כזה יתנו. כי הנה בודאי ע"י נדבה זו נתעלו נפשות בנ"י כמ"ש כי תשא את ראש כו' וכן הוא במדרש כשקורין פ' שקלים מרע"ה זוקף ראשן של ישראל. דיש לכל אחד מישראל שורש בשמים. וזה הרמז מחצית השקל היינו החלק שלמטה הוא חצי. והחצי השני בשורש. ולכן הראה לו שיכולין למטה ליתן כפי החלק שלמעלה. ומו"ז ז"ל אמר כי נשיאת ראש הוא שבת שמתנשאים האותיות ראש לשלמעלה מהן והוא (ר"ת) שבת ע"ש ודפח"ח. והוא כמ"ש שבשבת קודש ע"י הארת הנשמה יתירה שהיא היא החלק שלמעלה ויורדת משם הארה להעלות זה החלק שלמטה. ולכן תקנו לקרות פרשת שקלים בשבת. כי המצוה הי' בביהמ"ק לעורר ע"י החלק שלמטה להתדבק בחלק שלמעלה. וזהו שסידר הפייטן ושקל אשא. הגם שנותנין רק מחצה. אבל עי"ז נושא כל השקל כנ"ל שחל ע"ז חלק השני. ועתה אין לנו המצוה בפועל. ורק בשבת קודש ע"י הארה היורדת מלמעלה שהוא מעין מ"ש ז"ל לעתיד לבוא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהן וש"ק הוא מעין עוה"ב. לכן יורד הארה מחלק הנ"ל. ובכח זה מבקשין לזכות עתה בתיקון החלק שלמטה. וע"י הרצון שמשתוקקין ליתן הנדבה כמ"ש בפרשה וידבר כו' לאמר כו' מכלל שקריאת הפרשה הוא מתקן כאלו נתנו. ובאמת נדיבות זה נמצא בלב איש ישראל לעולם כמ"ש מו"ז ז"ל שהוא בכח אאע"ה כמ"ש ז"ל בת נדיב. והקב"ה מגין על נקודה זו של הנדיבות שנמצא תמיד בנפשות בנ"י ע"ש. וע"י התעוררות נקודה זו יכולין לברר הכל כמ"ש כל העובר על הפקודים. וכ' לכפר כו' מכלל שאפילו קודם הבירור והתיקון עי"ז הנדיבות יכולין לברר התערובות כמ"ש חז"ל משמיעין על השקלים והכלאים. שע"י השקלים זוכין אל הבירור. וז"ש זה יתנו כזה שיזכו להיות ברי לבב ע"י נדבה זו:
2