שפת אמת, שמות, פרשת זכור ה׳Sefat Emet, Exodus, Parashat Zachor 5
א׳תרל"ז
1
ב׳פרשת זכור הוא העצה שכ' בגמרא לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר. לכן ע"י התעוררות נדיבות בנ"י בפרשת שקלים שהוא בחי' יצ"ט. צריך להיות נולד מזה שנאה וקנאה לנקום בעמלק המעכב גאולתן של ישראל. וא"ל יקרא ק"ש הוא הביטול להשי"ת כשאין יכולין לתקן במעשים מצד עצמינו. והוא פרשת פרה שהוא הביטול להשי"ת. ובאמת צריכין לכל העצות כי יש כמה מיני יצה"ר. יש שמבטלין אותו ע"י שנאה כנ"ל. ויש ע"י ביטול. וכתיב והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך מסביב כו' תמחה כו'. כי הנה עמלק שולט בכל מקומות עבודת בנ"י אשר השאיר ה' להיות בכל דור למחות אותו. ושמעתי מפה קדוש מו"ז ז"ל כי בוודאי יכול הבורא למחות אותו ברגע אחת. אך רצה הקב"ה לזכות את בנ"י להיות מחיית שמו ע"י בנ"י. אמנם שאר האומות יכולין בנקל יותר לדחותם. אך כשזוכה אדם לתקן איזה דבר או בעשיית מצוה. שהוא נק' קצת נייחא לאיש ישראל. אז צריך לזכור למחות עמלק. היינו לצפות להשי"ת שנוכל לקיים מצותיו כראוי לפרסם שמו בכל העולם. וז"ש מכל אויביך מסביב. פי' שאין מעכבין כ"כ כמו עמלק ימ"ש שהוא שולט בפנימיות כל דבר. רק על ידי הזכירה בעת רצון יכולין לזכות למחיית עמלק במהרה בימינו:
2
ג׳תמחה את זכר עמלק. הוא הבטחה ג"כ שבנ"י ימחו את שמו בלי ספק. אבל כפי מה שנתקיים והיה בהניח כו'. כך מתקיים מחיית עמלק. וכתיב כי יד על כס יה. פרש"י נשבע הקב"ה שאין שמו שלם וכסאו שלם עד שימחה זכר עמלק. פי' כי עמלק מסר נפשו לרעה. אף כי ידע שסופו לאיבוד. אבל רצה לערבב את בני ישראל. ולכן זה שכרו שלא יהי' לו חלק בקדושה. דהנה כל האומות יש להם קצת שורש בקדושה. וכ' אז אהפוך אל העמים שפה ברורה כו'. דלעתיד יתגדל שמו ית' וידעו כל העמים כי לה' המלוכה כמ"ש ישמחו וירננו לאומים כו'. אבל עמלק ימ"ש לא יהי' לו חלק בזה. כמ"ש ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. לכן נשבע הקב"ה שלא יהי' תיקון השלם שיכירו כל האומות את כבודו ושמו הגדול ב"ה עד שימחה זכר עמלק. כדי שלא יהי' עמלק בכלל ולא יזכה לראות האמת. ולכן כפי מה שמתקרבת הגאולה ומתברר כבודו ית' בעולם. כפי זה השיעור נמחה שמו של עמלק. וז"ש והי' בהניח כו' מכל אויביך מסביב. אז תמחה בוודאי זכר עמלק. ולכן מי שמצפה לפרסום שמו הגדול ב"ה. הוא מצפה למחיית עמלק. כי הא בהא תליא. ושבת הוא מעין עוה"ב ויש בו קצת התגלות כבודו ית'. אך הוא בהסתר בינו ובין בני ישראל. לכן אז נמחה שמו בהסתר ג"כ. והוא בכלל והיה בהניח. לכן קורין זכור בשבת. וגם כי בשבת מתיחדין בנ"י להיות אחד ואז אין לו שליטה דכתיב כל הנחשלים אחריך. אבל לכלל ישראל א"י ליגע. והטעם כי שמו יתברך הוא בתוך כלל בנ"י ושם נמחה שמו של עמלק וכ"כ ביעקב כינוסו וכינוס בניו הצילו כו':
3