שפת אמת, שמות, פרשת זכור ט׳Sefat Emet, Exodus, Parashat Zachor 9
א׳תרמ"א
1
ב׳הוקבע מחיית עמלק בזה החודש דבריא מזלייהו של בני ישראל. כדאיתא לישתמיט מיניה עד אדר. דכ' ברפידים שרפו ידיהם. לכן הי' לו כח להלחם עמהם. דכשזה קם זה נופל. ובניסן מתחיל התרוממות בני ישראל והשתוקקות והשמחה שיש לבנ"י להתקרב אליו ית' בזאת השמחה של מצוה יכולין למחות שם עמלק. כי בגלות אין יכולים להלחם עמו בכל עת כמ"ש שלא יאסוף עליך אגודה. לכך רק בהניח ה' אלקיך לך כו'. ולכן בחרו לזכור אותו ביום השבת. ואמת שבכל שבת יש קצת מחיית עמלק. שהוא מעין עוה"ב ושם לא יהי' לו זכר כמ"ש אמחה את זכר עמלק מתחת השמים:
2