שפת אמת, שמות, פרשת זכור ח׳Sefat Emet, Exodus, Parashat Zachor 8
א׳תר"מ
1
ב׳תצוה ופ' זכור
2
ג׳במדרש יפה פרי תואר כו'. הענין הוא כי אין צריך לאורה. אכן כתיב להעלות נר תמיד. כי תורה אור. ומכש"כ הקב"ה כולו אור. אבל הנר עיקר תועלת שלו להאיר תוך החושך. וע"ז נבראו בנ"י ונתערבו בין האומות ורשעים וסט"א שבעולם הזה. אעפ"כ מאירים לעולם. ונר תמיד הוא נקודה חיות שיש בעולם מחי החיים. והוא נשמת העולם. כמו בפרט נר ה' נשמת אדם. כן בכלל. ותמיד כמו שהוא בזמן (כי) [כן] הוא במינים. פי' שנקודה זו מאירה בכל עת ובכל מקום. אבל בנ"י יכולין להעלותה יותר ויותר לאור התורה וזה ע"י המצות שהם ענפים מהתורה. וחיבור תורה ומצות א"י להיות רק ע"י עבודת בני ישראל. וכאשר בנ"י יצאו ממצרים היו מוכנים להטות כל האומות אל הבורא ית' לולי שקדמן עמלק הרשע ימ"ש על הדרך. לכן אחריתו עדי אובד. כי יש לכל אומה באחריתה קצת שייכות ע"י בנ"י זולת עמלק. ויזנב כו' הנחשלים אחריך הם דורות שלנו כמו שהי' אז בפרט באותן שפלטן הענן. כי בפנימיות בנ"י בוודאי אין לו שום מגע. ולכן בשבת קודש שהשי"ת פורס סוכת שלום עלינו יכולין למחות אותו. ולכן הקדימו חז"ל קודם פורים בש"ק לקרוא פרשת זכור כי צריכין להכין מש"ק כח למחות אותו בימי המעשה. וכמו שהי' שם שאמר ליהושע וצא הלחם כו' מחר אנכי נצב כו'. שמכח הפנימיות יש להכין בעבורו כלי מלחמה. וכ' אשר עשה לך לשון יחיד ומסיים בצאתכם. כי כשבנ"י באחדות אחד אינו יכול ליגע בהם. ורק אז היו ברפידים שלא הי' להם האחדות כראוי. וזה הנחשלים. וכמו כן בדורות השפלים שנמשכין אחר הראשית ודורות הראשונים. ולנו עיקר המכשולות שעשה לנו עמלק. רק בשבת קודש יש כח לבנ"י מדורות הראשונים כמ"ש שמרע"ה מחזיר לנו הכתרים בכל ש"ק. ויש האחדות בבנ"י. כמ"ש דמתאחדין ברזא דאחד. ואין לו שום מגע בנו בש"ק. אז הזמן לזכור לו איבה ושנאה. וז"ש והיה בהניח כו' מכל אויביך מסביב הוא בש"ק שבאין לשורש המנוחה כנ"ל. והנה מצוה לזכור יצ"מ בכל יום כדכ' כל ימי חייך. והטעם כי בנ"י לעולם הנהגה שלהם למעלה מהטבע. וצריכים לנסים ונפלאות. כמ"ש על נסיך שבכל יום עמנו. ובימי הפסח מתעורר שורש הגאולה ביותר. ועמלק ידע והבין כי ביציאת מצרים נתחזקו בנ"י לדורות עולם. לכן ויבוא עמלק לבטל ולהחליש כח יצ"מ לערב אותנו. שלא להיות אחוזין בשורש הנסים. ולכן קודם ימי הפסח הקדימו חז"ל פ' זכור. וכן עשה הבורא ית' לנו נסים בימי מרדכי ואסתר באדר. כדי שאחר מחיית שם עמלק שנעשה בימים האלו יכולין אח"כ להתדבק בגאולת מצרים בימי הפסח. וכן איתא במדרשות ע"פ זכרונכם משלי אפר אם אין אתם זכורין למחות עמלק תחזרו למצרים בחומר ובלבנים כו' ע"ש. והקב"ה שילם לעמלק כמדתו ע"י שהכין עצמו ועמד על הדרך למצוא עילה לכשיהי' קצת ירידה לבנ"י. כמו שהי' ברפידים שרפו ידיהם מיד בא. כן מצווין אנחנו לזכור שנאתו תמיד שכשיהי' עת רצון לא נשכח מלמחות אותו. ז"ש זכור כו' עי"ז והיה בהניח כו' תמחה. והאמת כי ניסן זמן גאולה כמ"ש בניסן עתידין לגאול. לכן ביותר צריכין עתה לזכור שכשנהיה גאולים במהרה בימינו לא נשכח מלנקום ממנו. גם נראה כי נשבע הקב"ה שאין שמו שלם עד שימחה שמו של עמלק. לכן בוודאי בימים הללו שקודם זמן גאולה יהיה מחיית שמו בודאי כדי שיוכל אח"כ להיות שם וכסא שלם במהרה בימינו אמן. וחכמינו ז"ל ברוח קדשם בלי ספק כוונו לזמן האמיתי שיהי' בימים אלו מחיית שמו. ממילא יש בכל שנה בזה הזמן קצת מחיית שם עמלק. ועיקר יש לזכור לנקום ממנו בעבור שהוא מעכב התגדלות שם כבוד ה' ית':
3