שפת אמת, שמות, פקודי י״בSefat Emet, Exodus, Pekudei 12
א׳תרנ"ב
1
ב׳במדרש תנחומא אהבתי מעון ביתך ע"ש. דכתיב כל פעל ה' למענהו דרשו חז"ל לעדותו כמ"ש ענה בי מלשון לא תענה ברעך. גם יתכן לפרש למעונהו כדאיתא מעולם נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים וזו הדירה והמעון הוא בכח העדות של בני ישראל. לכן נקרא משכן העדות. שכפי העדות כך מתגלה השכינה בעולם. כדכתיב ואתם עדי כו' ואני אל ודרשו חז"ל דהתגלות אלקותו ית' תלוי בעדות זו. דכתיב ויקם עדות ביעקב דהנה כתיב על פי שני עדים כו' יקום דבר ונק' עדים מקיימי הדבר כדאיתא במס' מכות. וז"ש רז"ל לתת שכר לצדיקים שמקיימין העולם שנברא בעשרה מאמרות כי ע"י עדותן של בנ"י מתקיים העולם. ובכל מקום שיש עדות יש התגלות השכינה והרמז שכתבו חז"ל אין מקבלין עדים אלא בפני בע"ד יבוא בעל השור ויעמוד על שורו. ויש עדות בעולם שנה נפש. אתם עדי בבחי' נפש. שבת סהדותא אקרי בזמן. משכן העדות [*במקום] כי באמת הקב"ה ברא הטבע והזמן והוא רם ונשא מכל זה. אך ע"י שנמצא נקודה פנימיות בעולם שנה נפש שהוא רוחניות. זו הנקודה עדות על כל השאר. כענין שאמרו חז"ל דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא. ובני ישראל יצאו מן הכלל. וגם בבני ישראל עצמם יש צדיקים גדולים שבאו ללמד על הכלל כולו. וכמו כן שבת יצא מכלל הזמן ללמד על הזמן כולו. וכמו כן משכן ובית המקדש ללמד על כל המקומות כנ"ל:
2
ג׳במדרש צאינה וראינה כו' שעטרה לו אמו לא זז מחבבה עד שקראה אחותי כו' אמי כו'. הענין הוא כי ביציאת מצרים נעשו בנ"י כלים לעבודתו ית"ש והוא בחי' בתי. אח"כ בקבלת התורה הוא בחי' אחותי כמ"ש ז"ל שנתממו בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה. ואחר החטא ששבו בתשובה ואמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. והטעם כי ע"י תשובה נתקן דרך חדש. מכש"כ כלל ישראל כשעשו תשובה המשיכו מא"ס המשכה חדשה. וזהו בחי' המשכן שעטרה לו אמו. וכל הדרכים האלה נמצאים תמיד בבנ"י. והם בחי' ג' רגלים פסח שבועות סוכות. ושבת כולל כל אלה הג'. ש' בת הוא ג' מדריגות של הבת. שבת בראשית ויציאת מצרים הוא בחי' בתי. שבת של קבלת התורה הוא אחותי. שבת שרומז ליום שכולו שבת הוא בחי' אמי. בע"ת. כי באמת לעתיד יהי' נתקן כל הפגמים מחטאים. ויהי' דרך חדש. וכל בעלי תשובה יש להם חלק מזה הדרך שלעתיד. ועל אלו הג' כתיב ויהי נועם ה' כו' הוא בחי' בתי שהקב"ה ישפיע לנו דעת לעבודתו ית'. ומעשה ידינו כוננה עלינו הוא בחי' אחותי שנזכה במעשה עצמינו. ומעשה ידינו כוננהו איתא בכוונת האר"י ז"ל שהוא בחי' תיקון הפגמים ע"ש שהוא כמ"ש. והיינו שנמשך דרך חדש ע"י תיקון החטא. ולכן איתא שבירך אותם משה בברכת ויהי נועם כו' דעשיית המשכן הי' בכח התשובה כנ"ל:
3