שפת אמת, שמות, פקודי ט״וSefat Emet, Exodus, Pekudei 15
א׳תרנ"ז
1
ב׳במדרש איש אמונות רב ברכות זה משה ואץ להעשיר זה קרח שהי' לוי וביקש הכהונה כו'. הגם כי חפצו לכהונה הוא עשירות של מצוה. כענין שאמרו אין עני אלא מתורה ומצות. אע"פ כן לפי שלא הי' כוונתו לשמים נקרא אץ להעשיר. ומשה רבינו ע"ה איש אמונות פי' להכיר את מקומו וכל השייך אל השורש שלו. ולכן אעפ"י שא"ל הקב"ה ואעשה אותך לגוי גדול לא קיבל שידע שזה הכח של כלל ישראל שייך לשלשה אבות. ולא התדבק אלא לדבר השייך לו זה בחי' נאמן. ולכן על ידו נמשכו כל הברכות. כי הברכה תלויה בזה החיבור אל השורש. וזה ענין כלי מחזיק ברכה שלום. כשהחלק שלמטה נדבק אל שורשו שלמעלה נעשה כלי שלום וחל הברכה. וכמו שהי' משה רע"ה בחי' איש אמונות והמשיך הברכה לכל נפשות בנ"י. כמו כן בעולם מעשה המשכן הי' לדבק כלים התחתונים אל שורש המשכן למעלה. וכן ביהמ"ק נקרא בחי' אמונה במקום כמ"ש ותקעתיו יתד במקום נאמן ולכן נמשך על ידו ברכה לכל המקומות. וז"ש יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. וכן בזמנים שבתות וי"ט נק' אמונת עתיך שהם זמנים שמעלין הכל אל השורש. ולכן נמשך על ידם ברכות לכל הזמנים. ולכן נק' סעודת שבת סעודתא דמהימנותא ונותן ברכה על כל ימי המעשה:
2
ג׳משכן העדות עדות הוא לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם. ומה צריכין עדות. אך כי נשפלו מאוד בנ"י ע"י החטא ונתן להם הקב"ה עדות ע"י המשכן לחזק את לבם ולהרחות שתיקנו כל החטא. ובאמת בנ"י הם עדים על הקב"ה כדכתיב אתם עדי. ובוודאי בני ישראל שנבראו להעיד על אלקותו ית"ש שהוא אחד איך יתכן שיהיו הם עובדי ע"ז ח"ו. ולכן נתרשלו בנ"י בעדותן עד שהראה להם הקב"ה שלא הי' זה החטא בעצם רק במקרה ע"י הערב רב. ושהם ראוין להעיד עליו ית"ש כבראשונה. וכדאיתא לא היו ראוין בנ"י לאותו חטא רק להורות תשובה. פי' להודיע לכל בר תשובה שלא יהי' נופל ביותר בעיניו וידע כי ע"י התשובה ניתקן כבראשונה. וכמו כן אחר יוה"כ שהוא יום סליחה ומחילה ניתן מצות סוכה שהיא מעין השראת השכינה במקדש לחזק לכל בעלי תשובות כי ראוים הם שתשרה שכינה עליהם:
3
ד׳גם פי' משכן העדות שזה המשכן נעשה ע"י עדות בנ"י כמו שכתוב ואתם עדי כו' ואני אל כי בנ"י בכח זה העדות יכולין להמשיך השכינה בעולם כדכתיב על פי שני עדים יקום דבר. ק"ש בשחרית ובערבית. ולפי שהי' דור המדבר עדים נאמנים כמ"ש אתה הראת לדעת. זכו להשראת השכינה במשכן וכמו כן במקדש. ונמצא המשכן עדות על ישראל שהם נאמנים בעדותן. ולכן עתה בעוה"ר שמקדש חרב אמרו עדיכם בירה. שאם היינו מקבלין עול מלכות שמים בכל יום כראוי במסירת נפש היו זוכין לבנין המקדש. כי המקדש תלוי בעדות ישראל. וזה משכן העדות:
4