שפת אמת, שמות, פקודי י״דSefat Emet, Exodus, Pekudei 14
א׳תרנ"ה
1
ב׳בפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה כו'. פרש"י עדות שויתר להם הקב"ה על חטא העגל. והנה העדות היא התורה כמ"ש לוחות העדות. והוא העדי שקבלו בנ"י בהר סיני. ואחר החטא כתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים. ומשה יקח את האהל דרשו חז"ל על זה וכולן זכה משה רע"ה ונטלן פרש"י האהל מלשון בהלו נרו כו'. וזהו אור התורה שכתוב עלי' חרות על הלוחות חירות שהי' אור התורה שורה על בנ"י בהתגלות. ונק' חירות שהי' למעלה מהזמן והטבע. ולכן קודם החטא לא נצרך ארון ומקום אל הלוחות כמ"ש ג"כ בס' אוה"ח. וע"י החטא נפלו ממדריגה זו. וכתיב ומשה יקח כו' וקרא לו אהל מועד. פי' בזוה"ק דשויא לי' זימנא ע"ש. שלא הי' שוב הקדושה רק בזמנים מיוחדים. וכמו כן נצרך משכן ששם יתגלה זה העדות. כמ"ש במ"א שיש בחי' עולם שנה נפש. ובחי' החירות הוא למעלה מכל אלה. ולכן עתה כ' משכן העדות בחי' עולם ומקום. אשר פקד על פי משה שהי' בחי' נפש למעלה מכל בנ"י. ונקרא אהל מועד כנ"ל בזמן. וזה שויתר להם על מעשה העגל. כי ע"י החטא לא הי' יכול להתגלות זה העדות. וניתקן ע"י התשובה מקום המשכן שיוכל שם להתגלות העדות:
2