שפת אמת, שמות, תצוה כ״דSefat Emet, Exodus, Tetzaveh 24
א׳תרס"א
1
ב׳במדרש זית רענן כו' הה"ד יפה נוף כו' שמן המקדש יצא אור לכל העולם ע"ש. ולכן נמשלו בנ"י לזית כי הם כלים שעל ידיהם יוצא האור מן המקדש לעולם. כי עולם שנה נפש יש בהם המיוחדים אל הקדושה. ומבית המקדש אורה ושמחה לכל המקומות. וכן בזמן שבתות וימים טובים מאירים לכל הזמנים. ולכן נר שבת חובה כי היא משוש לכל הזמנים. ולכן נאמר וביום שמחתכם על יום השבת. וכמ"ש במד' שבאין לביהמ"ק מלא עונות ויוצא נקי מן העונות. כמו כן בשבת קודש השומר שבת מוחלין על כל עונותיו כמ"ש מחול לו. ובאמת בוודאי לא היו יכולין לכנוס לביהמ"ק להביא קרבן רק עם התשובה דזבח רשעים תועבה. רק שבעל תשובה צריך סייעתא דשמיא להיות נקי מליכלוך העונות. וע"י הקרבן מתנקה. וז"ש מלא עונות כי הקרבן בא על חטא בשוגג. ולא על עון מזיד. רק הפי' כנ"ל. וכן הוא בשבת קודש שע"י תשובה כולין להתדבק בקדושת שבת. ואז השבת מוחל ומנקה אותו מן העונות. ובנ"י צריכין להוציא מכח אל הפועל ההארות הגנוזין במקדש ובזמנים כי המה בנפש. נפשות המיוחדים לקדושה. כמו מקדש בעולם. ושבת בשנה:
2
ג׳עוד במדרש שנמשלו לזית שאחר שטוחנין אותו ומקיפין באבנים נותנין שמנן ע"ש. וכבר כתבנו במ"א שדורו של משה הי' שמן זך בלי פסולת. ובימי הגלות הוא שמן השני והשלישי שבא ע"י היסורים. וכמו כן בימי המעשה. שע"ז נאמר יגעתי ומצאתי. שצריכין לברר השמן מן הפסולת. ובש"ק מאיר בחי' מרע"ה. והיא מתנה מבית גנזיו של הקב"ה שהוא זך בלי פסולת. ולכן נקודה זו המבוררת בלי פסולת זה נשאר לעולם. וע"ז כתיב להעלות נר תמיד שהשמן שהוא מעורב בפסולת אינו דבר של קיימא. וכעין זה אמרו בגמרא יגעתי ומצאתי תאמין לחדודי. אבל לאוקמי גירסא סייעתא דשמיא. והוא המתנה של ש"ק שמתגלה נקודה זו הברורה בלי פסולת. ולכן נאמר זכור את יום השבת שהוא בחי' זכירה שאין בה שכחה. ואיתא כי שמן יפה לזכירה אבל הזית בעצמו מביא שכחה. ולכן אותו שמן זית זך בלי שום פסולת הוא להעלות נר תמיד כנ"ל. ועוד במדרש שנמשלו בנ"י לשמן שאינו מתערב במשקין וצף למעלה. ובאמת זה בכח הנשמה. שהרי הנשמה מחיה כל הגוף. וכחה מתפשט בכל האיברים. אעפ"כ היא נבדלת. וזה הרמז החכם עיניו בראשו. וברא הקב"ה להיות הנשמה בראש ומוח להיות למעלה מן הגוף. הגם שהיא נקשרת בגוף כמ"ש ומפליא לעשות. וכל מה שברא הקב"ה הכל למילף מיני' חכמה. ובאמת זה רק בצדיקים כי הרשעים בחייהם קרוין מתים. ומערבין כח הנשמה שלהם בגוף. ולכן בנ"י כא) שיש בהם כח הנשמה ואז הנשמה מאיר לכל הגוף. והיא למעלה. ואותן הנשמות הגבוהים מהפכין עוד הגוף. כענין חסידים הראשונים. שהי' להם התפשטות הגשמיות שע"ז נאמר אפילו במיתתן קרוין חיים. וזהו שמן זית זך בדורו של מרע"ה. וכן בש"ק יומא דנשמתין מאיר הנשמה יתירה שהיא למעלה מכל הגשמיות והטבע. כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו. שבכל שבת יש הארה מבחי' משה רבינו ע"ה כמ"ש בספרים:
3