שפת אמת, שמות, וארא ג׳Sefat Emet, Exodus, Vaera 3
א׳תרל"ד
1
ב׳וארא כו' ושמי ה' לא נודעתי כו'. כי האבות כל עבודתם הי' עבור בנ"י לכן נקראו אבות והלכו בכל המקומות הנסתרים תוך הטבע. ויגעו עד שמצאו גם שם הארה הקדושה. ובחי' זו היא ההנהגה בשם אל שדי. כמ"ש ז"ל שיש די באלקותו לכל ברי'. פי' זה שהש"י נתן בכל דבר נקודה חיות אלקות. שיהי' כח להיות נמשך כל הסביבות לנקודה זו. כי בעוה"ז שנק' עלמא דשקרא יש הרבה שקר לכל נקודה של אמת. כמ"ש סביב רשעים יתהלכון. וע"ז נאמר הצילה נפשי משפת שקר. כי לכל נקודה של אמת השקר סובבת בכל צד. ועכ"ז ע"י יגיעה נוכל למצוא נקודה של אמת בכ"מ. וזה הי' עבודת האבות. לכן נאמר ארץ מגוריהם אשר גרו. מלשון גר. כמ"ש אברהם גייר גיורים כו'. פי' לשון המשכה שהמשיכו כל הדברים לשורשן. ובגלות מצרים וכן בכל הגלות הוא בבחי' זו. ועומד לזה זכות האבות. ואיתא משה ראה באספקלריא דנהורא ושאר נביאים באסדל"נ. ולמה נק' אספקלריא כיון דל"נ. רק הפי' שיש הסתר להנקודה שמתגלה בתוך הסתר. ומרע"ה זכה כמו שיהי' לעתיד ה' ושמו אחד. שלא יהי' שום דבר רק חיות אלקי. ובעוה"ז נתלבש הכל בטבע. וכפי התקדשות האדם בעניני עוה"ז זוכה להשיג דבר מה. ובחי' זו נק' אסדל"נ שע"י ההסתר זוכה להתגלות כנ"ל. וזה הוא עבודה קשה. וכדמיון זה הוא עבודת ימות החול. וש"ק אסד"נ. שבשבת יש התגלות יותר לכל נפש מישראל. אמת שכפי העבודה בימות החול זוכין להארת ש"ק. כי בגלות זוכין לאמת ע"י אמונה כמ"ש במ"א. ושמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל שמתי חול גבול לים כי ימות החול הוא גבול להגביל כ"ד שלא יתפשט רצונות האדם רק בגבול כו'. והוא הצימצום. וכפי מה שיש נקודה זו באיש ישראל. מתגלה אליו הארה של אמת:
2
ג׳מרע"ה שהעיד עליו הכ' עניו מאוד כו'. הי' יכול להגיד למה הרעותה. כי הי' לבו ברור עליו כו' כמ"ש במד' ובר לבב כו':
3
ד׳במדרש מי זה מלך הכבוד כו' מלך ב"ו אין רוכבין על סוסו כו'. פי' כי מי שיש לו כבוד מאנשים אינו מלך הכבוד כי אין הכבוד רק מאנשים המכבדין אותו ונמצא נצרך להאנשים ובלעדם אין לו כבוד. אבל הקב"ה שנותן כבוד לכל מי שרוצה נק' מלך הכבוד שהכבוד שלו לתת למי שחפץ:
4
ה׳והוצאתי והצלתי ולקחתי כו' וידעתם כי אני ה' המוציא כו'. ראינו כי כל הרצון בגאולת מצרים הי' לידע שהש"י הוציאנו משם ולכן צריכין לזכור תמיד יצ"מ. והאמת כי בכל עת יש מצרים לכל איש ישראל. לכן מזכירין בכל יום יצ"מ. וכפי מה שיודעין וזוכרין שהש"י הוציאנו. א"צ להיות בפועל תוך המיצר. כי כשאדם שוכח ומתגאה לומר כחי ועוצם ידי כו'. אז צריכין להביאו במיצר. ושיראה כי הכל מהשי"ת. ויצ"מ הי' הכנה לדורות כמ"ש בגמ' המוציא כולל להבא. ומעיקרא משמע כו'. פי' שיצ"מ הי' לדורות. וכפי מה שהאדם זוכר ביצ"מ. כן מתעורר אצלו יצ"מ בכל זמן. ועיקר גלות מצרים הוא שאין השכל והדעת של האדם מתפשט כראוי בכל מעשיו כמ"ש בספרים. והש"י צוה להגיד זה לבנ"י במצרים כי היו צועקים מעבודה קשה בפועל. ואח"כ ששמעו ממרע"ה כי אחר הגאולה יחול עליהם ש"ש. ולקחתי כו' והייתי לכם לאלקים. וגבר אצלם צער זה שע"י שיעבוד מצרים אין יכולין להתקרב להש"י לקבל עול מלכותו. ודאגו ע"ז. והי' זה הכנה לגאולה. והוא ללמוד גם לנו ע"ז שמצפין לגאולה כדי להיות עבדי הש"י שיחול עלינו שמו ית' עי"ז נזכה לגאולה במהרה בימינו אמן:
5