שפת אמת, שמות, ויקהל י״טSefat Emet, Exodus, Vayakhel 19
א׳תרנ"ז
1
ב׳בענין המסוה וסמיך לי ויקהל משה ומצות השבת פי' מו"ז ז"ל לרמוז כי בשבת מחזיר מרע"ה לבני ישראל העדי כו' כי כחו של מרע"ה מתגלה בש"ק. ובימי המעשה יש מסוה שהוא התלבשות אור תורה במעשה בראשית. ובשבת מתגלה אור התורה בעצם. ויקהל הוא התעוררות הבא מלמעלה כדאיתא במדרשים שאמר הקב"ה למשה עשה לך קהילות גדולות ללמד לבנ"י הלכות שבת ומכאן שמשה תיקן לישראל לדרוש בענינו של פסח בפסח כו' ע"ש בילקוט. דכתיב תורה צוה כו' מורשה קהלת יעקב הוא הקהילה שבנ"י מתאספין. ובזה מעוררין המשכה מלמעלה. וזה בחי' מלאכת המשכן. אבל בשבת הוא הקהילה מלמעלה ויקהל משה כו'. וז"ש קהלות גדולות מכלל דאיכא קטנות. שגם כל שבט נק' קהל. וגם בכל פרט יש התאספות. אבל ויקהל משה הוא כלל גדול מלמעלה שלא בהדרגה. ולכן אמר לא תבערו אש כו' ביום השבת. כי בחי' אש הוא זו המחלוקת שבאדם לשם שמים שזה בית יעקב אש להלחם עם עשו ועמלק. אבל שבת בחי' אור הבא מלמעלה בחי' שם ישראל והוא יום מנוחה לכן לא תבערו אש:
2