שפת אמת, שמות, ויקהל י״חSefat Emet, Exodus, Vayakhel 18
א׳תרנ"ו
1
ב׳במדרש ואל מי תדמיוני ואשוה כו' ראו מי ברא אלה בזכות אלה שמות בנ"י בזכות אלה המצות כו'. שמות יקרא וכ' בשם יקרא כו' כי כל ברי' מגדול ועד קטן יש לה איזה התקשרות בשורש וזה השם שיש לכל ברי'. ולכן מסיים הפסוק לתבונתו אין מספר. פי' כל ברי' מכיר את הבורא במין דיעה ובינה מיוחדת שאין ברי' אחרת מכיר באותו אופן. כדאיתא בזוה"ק נודע בשערים לכל חד לפום שיעורין דלבא. ויש מעין זה בכל ברי' ממש זה לתבונתו אין מספר. ולכן יש שם מיוחד לכל ברי'. אכן הברואים נבראו לשמש את האדם. ולכן אדה"ר קרא שמות לכל. כי הדיעה והדביקות שלהם בשורש נגמר ע"י האדם. והאדם יש לו דביקות בשם שמא דכולל כל שמהן. וכאן כתיב קרא ה' בשם בצלאל. שדביקות שלו הי' בהקב"ה. ועל ידו נתעלו כל הברואים להידבק בשורשם בכח מלאכת המשכן שהוא דביקות כל העשי' בשורש העליון כנ"ל:
2