שפת אמת, בראשית, מקץ ט״זSefat Emet, Genesis, Miketz 16
א׳תרמ"ו
1
ב׳ב"ה שבת חנוכה
2
ג׳במדרש הנמצא כזה כו' אחת היא כו' ראוה בנות כו' ע"ש. הענין הוא כי מדריגת האבות היא למעלה מעוה"ז ואין הסתכלות האומות מגיע לשם כמ"ש אחת היא כו' שהם באחדות הנעלם. אבל השבטים המה עמודים שהעולם עומד עליהם והארה שלהם מתפשט לכל הרוחות והם עומדים מול כל הד' המלכיות כמ"ש במדרשים כי הד' דגלים המה עומדים לגדור פרצות הד' מלכיות ע"ש בילקוט זה לעומת זה עשה. וז"ש הנמצא כזה שיוסף הוא הכולל כל הי"ב שבטים שהם עיקר המציאות שנמצא בעוה"ז לכן בחנוכה קורין בנשיאים שעיקר שקיבלו בנ"י המלכות מתחת ידי הרשעים נתקיים בחנוכה ביונים כי כל הד' מלכיות נפסקו מעצמותם ולא קיבלו בנ"י המלכות מתחת ידיהם זולת מיון והוא חינוך והתחלה על מלכות המשיח שיקבל המלכות בשלימות לכן נק' חנוכה. ולאשר הי"ב שבטים הם שורש המלכות שמים שמחזירין המלכות להשי"ת והמה מבטלין מלכות הרשעה לכן קורין בנשיאים. והנה שם חנוכה הוא על התחדשות. דכתיב אין כל חדש תחת השמש ובנ"י כאשר היו בביהמ"ק התנהגו למעלה מן הטבע שכמה נסים קבועים נעשו בביהמ"ק ונתגלה ההתחדשות בכל יום שע"ז היו הקרבנות כמאמר מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. אכן בבית שני שהיו תחת האומות לא הי' יכול להתגלות ההתחדשות כראוי דהחודש הזה לכם כתיב. ולכן בעת ביטול מלכות יון הרשעה נתגלה להם ההתחדשות כראוי כאלו הי' אז חנוכת בית שני ממש. וכן נראה מנבואת זכרי' דמנורה של חשמונאי היה היסוד של בנין בית שני והגם שהי' זמן רב אח"כ עכ"ז הי' מעשה זו עיקר חנוכת בית שני כנ"ל. שעיקר ביהמ"ק הוא כאשר בנ"י המה נבדלים מהאומות עעכו"ם יט) ואז הקב"ה פורס סוכת שלומו עליהם בביהמ"ק. ולא כשהם תחת יד הרשעים. ולכן הראה הקב"ה לזכרי' נרות דמנורה שזה הי' יסוד וקיום הבית כנ"ל:
3