שפת אמת, בראשית, ויגש ג׳Sefat Emet, Genesis, Vayigash 3
א׳תרל"ד
1
ב׳ב"ה
2
ג׳במדרש אם ערבת כו'. כתבתי כבר ונתוסף בעזהש"י עמ"ש במדרש מים עמוקים עצה כו' ואיש תבונה ידלנה כו'. פי' שבכל איש נמצא עצה איך לתקן דרכיו כי הש"י נתן בלב כל איש ישראל יראתו ויש נקודה גנוזה בכל איש ישראל רק עמוק שצריכין לייגע למצוא זאת הנקודה. והוא ע"י ביטול אל האמת דכ' ולא יכול כו' להתאפק כו' כמ"ש כבר כי בחי' יוסף הוא נקודה הפנימיות שיש בכל דבר וע"י הביטול מתגלה בהכרח:
3
ד׳במדרש אנכי ארד עמך על מנת ויוסף ישית ידו על עיניך. פי' כי ע"י שמאסף האדם כל כחותיו להשי"ת וזה נקרא יוסף שע"ז חל ברכה ותוספת כדאיתא כלי מחזיק ברכה הוא שלום. וכן בשבת קודש מיני' מתברכין שיתא יומין על ידי הביטול שכל ששת הימים מתבטלין אל השבת. וזה העצה בגלות ע"י התאספות כל הכחות אליו ית'. על עיניך פי' עין האדם הוא הסתכלות השכל והדעת וכשרצון האדם עכ"פ להתדבק בו ית' ולבטל אליו כל הכוחות. חל עליו שם שמים. וז"ש ישית ידו על עיניך כנ"ל:
4
ה׳יעקב קרא ק"ש. דברי מהר"ל ידועים. ומה שיוסף לא קרא ק"ש אמרנו כבר כי זה בחי' יוסף שיכול להצניע עצמו שלא יהיה ניכר על פניו (את) מהותו. וזה מרויח האדם ע"י נסיון מרחוק שמחזק עצמו. עי"ז מרויח שיכול להיות טוב בדרך הסתר ג"כ כנ"ל:
5