שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ט״זSefat Emet, Leviticus, Achrei Mot 16
א׳תרנ"ט
1
ב׳במד' כמעשה ארץ מצרים כו' ל"ת הה"ד כשושנה בין החוחים כו'. כמו שבנ"י נבדלין למטה מכל האומות כן למעלה יש הנהגה מיוחדת לבנ"י. כי כל אומה יש לה שר בשמים אבל הנהגת בנ"י למעלה מכל השרים. ולכן צוה הקב"ה את בנ"י להיות נבדלין מכל האומות וכפי ההבדל שלמטה שאין מתערבין בהם ובחוקותיהם כשושנה בין החוחי' כן למעלה כתפוח בעצי היער כו'. לכן מסיים בצלו חמדתי להיבדל מהם. וזה שרמז במד' כמעשה לבנת הספיר כשהיו בנ"י למטה בגלות הי' רשימה ג"כ למעלה. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. פי' זה עצמו המצוה על בנ"י לראות להתדבק בדרך החיים כמ"ש החיים והמות נתתי לפניך כו' ובחרת בחיים. וכן איתא בגמ' שבת ד' פ"ח למיימינים בה סמא דחיי כו'. כי כל ההנהגות מכל השרים נמשך בכח התורה. וקודם קילקול הרשעים הי' רק שפה אחת וע"י החטאים נתפרדו לשבעים לשונות. ובנ"י נבחרו להתדבק בעץ החיים. וכפי הכנה שלהם כך מתגלה דרך החיים. לכן ושמרתם את כו' משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם. והמשכיל יבין הדברים ביותר. עוד פי' וחי בהם ולא שימות בהם כי האדם צריך לעשות המצוה שיתדבק כולו באור המצוה להיות נשאר אצלו רשימת המצוה קבוע. חי הוא כמו מים חיים. שדבוק במקורו ולא יתבטל לעולם. ולא שימות בהם כי העושה בקרירות והוא רק לשעה ונפסק אח"כ ממנו נק' מיתה. וז"ש רש"י ללכת בהם עשם עיקר כנ"ל:
2